יונ 122014
 

אני עדיין מתלבט לגבי מהו בדיוק הפורמט הנכון ביותר כדי להחזיר את הבלוג לפסים של צמיחה, כפי שכתבתי בפוסט הקודם אני מעוניין להגיע למצב שבו יתאפשר לי לפרסם לפחות פוסט אחד בחודש כאשר השאיפה היא אף להגיע ליותר. השאלה היחידה שעדיין לא החלטתי לגביה היא מהי הדרך המועילה והטובה ביותר כדי לחלוק את רעיונות ההשקעה שלי. עד לאחרונה נהגתי שלא להזכיר מניות ספציפיות אלא אם זה חלק מפוסט מסודר ומנומק בנושא, הרעיון שעמד מאחורי זה היה לשפוך את רב מה שאני יודע על הרעיון על גבי הבלוג כדי:

  1. להכריח את עצמי לעשות עבודה מסודרת ומנומקת.
  2. לתעד את הההחלטות ואת דרך קבלתן כדי שאוכל ללמוד מהן בעתיד.
  3. לקבל פידבק מהקוראים.

מכיוון שכרגע הכיוון הכללי הוא בעצם לכתוב פחות מילים על יותר נושאים חשבתי שאולי אני בעצם צריך לעבור למשהו בסגנון של פרסום הרכבו של התיק שלי (נניח אחת לרבעון) באופן כללי תוך כדי שאני מפרט במספר פסקאות מה עומד מאחורי כל השקעה. מעבר לסוג כזה של פורמט כנראה יעזור לי יותר בכל מה שקשור לסעיף (3) כלומר אני אוכל לקבל הרבה יותר פידבק בזמן אמת מהקוראים שזה תמיד מצויין, גם סעיף (2) ככל הנראה "יסתדר" עם פורמט שכזה – או כפי שניסח את זה איינשטיין – "אם אתה לא יכול להסביר את זה בצורה פשוטה, כנראה שאתה לא ממש מבין את זה", אבל מי שבטוח יפגע יהיה סעיף (1). האופציה השנייה היא להמשיך ולכתוב בפורמט דומה לזה שהיה – כלומר פוסט מפורט פר רעיון אבל במידה ואני אלך על זה אני אצטרך למצוא דרך לעשות את זה יותר בצורה תמציתית וקצרה יותר כדי שלא להגיע שוב למצב שבו כתיבה של פוסט אחד נמשכת יותר מדי. בעבר למשל כבר יצא לי לגנוז יותר מפוסט אחד מכיוון שבזמן (הארוך) שלקח לי לכתוב אותו המנייה כבר הספיקה לעלות משמעותית ובעקבות זה הרגשתי שהוא כבר לא כלכך רלוונטי ולכן בסופו של דבר הוא נשאר בתיקיית הטיוטות, זה בדיוק מה שאני מקווה למנוע בעתיד (לא את החלק של העליות כמובן, רק החלק של הגניזה כן?). לסיכום אני עדיין מתלבט אבל אני כבר יכול להגיד שהפוסט הבא יהיה בסגנון הישן – אז תכינו את עצמכם לחפירה.

אבל לפני שאני מתקדם הלאה לכתוב על נושאים ורעיונות השקעה חדשים נראה לי שחשוב להתסנכרן על מה שקרה עם רעיונות העבר במהלך "הפגרה מכתיבה" של החצי שנה האחרונה, וכדי להתחיל באוירה חיובית, אני אפתח עם המניות שנותרו בתיק.

סיליקום – כיאה למניית צמיחה, סיליקום ממשיכה לספק לי לא מעט ריגושים (לטוב ולרע) ובשבעה חודשים שעברו מאז כתבתי עליה פה לאחרונה, היא ללא ספק המשיכה להיות המניה הוולטילית ביותר שאני מחזיק ובפער משמעותי ביותר משאר המניות ה"משעממות" שמאכלסות את התיק שלי בדר"כ. בפעם האחרונה שכתבתי עליה הייתי מאד אופטימי ואכן מספר חודשים לאחר מכן המנייה סיפקה את הסחורה תוך שהיא ממשיכה לשבור שיאים חדשים, שיא השיאים הגיע בתחילת השנה מיד אחרי דוח הרבעון ה4 של 2013 אז החברה דווחה על רווחי שיא ועל (עוד) שנה של מעל 50% צמיחה במכירות. לאור הדוח המוצלח ההוא המנייה זינקה ב30% וגם לאחר מכן לא ממש עצרה עד שמתישהו במרץ השנה היא כבר נסחרה במעל ל-70$. יכול להיות שמתישהו בשלב הזה הייתי צריך להתחיל לחשוב על למכור (אחרי כ130% תשואה בקצת יותר מחצי שנה) אבל מכיוון שתזמון אף פעם לא היה הצד החזק שלי והחברה הייתה נראית לי אז לא פחות ממושלמת בכל החזיתות – האופציה הזו לא ממש עלתה על דעתי, וכן, לפתע מכפיל רווח של קרוב ל30 נראה לי מאד לגיטימי. אבל אז, בדיוק שנראה היה כאילו כלום כבר לא יכול לעצור את החברה הזאת – הגיעה הנהלת החברה ופרסמה תשקיף מדף להנפקת מניות והתגובה של המשקיעים לא איחרה להגיע, קצת לאחר מכן גם הגיעו תוצאות הרבעון הראשון שבהם החברה הציגה צמיחה של "רק" 25% בהכנסות, "רק" 37% ברווח התפעולי ו"רק" 30% בנקי, והשוק בכלל התאכזב והוריד את הנייר חזרה לאזורים שבו הוא נמצא כרגע. אבל אני לא מתלונן, זהו החיסרון של מניות מהסוג הזה שנסחרות במכפילים מעוררי סחרחורת – הציפיות מהן הן גבוהות, מאד גבוהות ומיד עם הסימן הראשון להחלשות יחסית הם מגיבות בהתאם.

אז איפה אנחנו היום? אם נשים לרגע את המחיר בצד נגלה שהחברה עדיין נראית מצויין, השוק שבו הם נמצאים הוא אחד המבטיחים ביותר שיש בסביבה (הטכנולוגית ובכלל) וממשיך לצמוח בעקביות, אחת העדויות לכך היא שרק לפני מספר חודשים החברה העבירה את אולם הייצור שלה לאתר גדול פי 3 מזה הקודם (כ-2400 מ"ר!!) ומכאן ניתן להבין מה ההנהלה מתכננת לעתיד. עכשיו נחזור למחיר – למרבה ההפתעה ולמרות העלייה שעשתה, המניה היום נסחרת במחיר זול יותר מזה שבו קניתי אותה לראשונה, כשקניתי את המנייה לראשונה באזור ה30$ המכפיל היה 20 (15 בניכוי מזומן), היום במחיר 45$ המכפיל (אחורה) עומד על 18 (15 בניכוי מזומן בעקבות דיבינד) וכל זה לחברה שצומחת בקצב משמעותי לאורך מספר שנים, ללא חוב ועם הנהלה מצויינת. אז נכון שעננת ההנפקה עדיין מרחפת מעל החברה, אבל בשערים האלה הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך, ונכון ששיחת הועידה האחרונה נשמעה קצת פחות אופטימית ואפילו נכון שרב הסיכויים שנראה האטה בצמיחה (סה"כ, כמה זמן כבר להחזיק צמיחה של 50%?) אבל במכפיל הנוכחי גם ככה אנחנו לא משלמים יותר מדי על צמיחה ולכן בשורה התחתונה כשאני חושב על יחס הסיכון\סיכוי פה – אני די משוכנע שהוא עדיין לטובתי ולכן הנייר הזה עדיין נמצא אצלי בתיק ומהווה את אחת משלוש הפוזיציות הכי גדולות שלי.

אחים נאוי – אחים נאוי היא אחת הפוזיציות הותיקות שלי וכיום לאחר הירידה של סיליקום היא גם הגדולה ביותר בתיק שלי, התשואה שעשתה המנייה לאורך השנה וחצי מאז קניתי אותה (קצת מעל ל140%) השפיעה מהותית על התיק שלי ולמרות שהיו לי מספר מניות שעשו תשואות גבוהות יותר, בגלל המשקל הגדול שיש לנאוי בתיק שלי היא בעצם השפיעה עליו יותר מכל נייר בודד אחר. במקרה של נאוי, אין לי יותר מדי מה להוסיף, למרות שבמחיר שבו היא נסחרת היום היא כבר הרבה פחות זולה מהמחיר בו קניתי אותה אני עדיין לא חושב שהגיע הזמן למכור, הסיבה העיקרית לכך היא פוטנציאל הצמיחה שעדיין יש לה. במהלך חודש פברואר החברה הודיעה לבורסה על כך שהיא מגדילה את מסגרת האשראי שלה ל1.5 מיליארד ש"ח, מכיוון שבדוח האחרון מסגרת האשראי של החברה עדיין עמדה על פחות ממליארד ש"ח מדובר פה על פוטנציאל לצמיחה של 50% בהכנסות בעתיד. רמז נוסף לצמיחה הצפויה ניתן לראות מהשינוי האחרון שהחברה עשתה במדיניות חלוקת הדיבידנד שלה כאשר עדכנה אותה כדי שתתאים לשווי שוק של מיליארד ש"ח. חומצזה, אני גם מאד אוהב את מדיניות הקצאת ההון של נאוי, עצם העובדה שהם מחלקים דיבידנד מאטה את הגידול בהון העצמי ובכך מצליחה להאט את קצב הירידה של התשואה על ההון ולשמור עליה מעל לרף ה30%. כמובן שבמקביל צריך להשגיח ולעקוב אחר המגמה של הפרשה לחומ"ס, התפלגות הלווים והלוואות (צד שלישי אל מול עצמי) כדי לראות שהכל נראה תחת שליטה ושהצמיחה לא מגיעה על חשבון איכות הלווים.

עוד בהקשר של נאוי ופעילות נכיון הצ"קים, לאחרונה התבשרנו על חברה ציבורית שלישית במספר שמתכוונת להכנס לתחום הזה, מדובר בשלד אס.אר.אקורד שעדי צים עומד לצוק לתוכו פעילות של נכיון צ'קים וזאת בנוסף לאופל בלאנס שהנפיקה את פעילות נכיון הצקים שלה בשנה שעברה. מסתבר שהתאוריות לגבי אפקט יצירת התחרות עקב תשואה מרשימה על ההון אכן מחזיקות מים ושכמו בים הכרישים נמשכים לריח שמדיף הROE הגבוה של האחים נאוי. כל העניין הזה בהחלט יהווה מבחן ליתרון התחרותי של נאוי, אמנם מדובר בתחום שקשה מאד לייצר בו דיפרנציאציה ברמת המוצר הסופי (בסופו של דבר מדובר בכסף מול כסף) ולכן קשה להגיד שלנאוי יש חפיר כלכלי במובן הקלאסי של המונח, אבל אני כן חושב שהגודל היחסי, הקשרים והניסיון הרב של האחים בענף יעמדו לצידם ויאפשרו להם לשמור על הרווחיות הגבוהה אליה הם הרגילו אותנו – בכל מקרה יהיה מעניין לראות לאן זה ילך..

WILC – גם את ויליפוד אינטרנשיונל אני עדיין מחזיק. אם אני חוזר רגע לתזה המקורית שלי לגבי המניה אני חושב שהיא החזיקה מים יפה עד לתחילת השנה הנוכחית אבל מאז קרו הרבה דברים פחות טובים שהאחרון מביניהם היה הדוח האחרון של החברה שבו היא באופן מפתיע דיווחה על ירידה ברווחים וזה בניגוד לציפיות כפי שהשתקפו משיחת הועידה של הרבעון האחרון בשנה שעברה. במקרה הזה כאמור ולמרות שברב התקופה החברה אכן עמדה בציפיות (שלי לפחות) המנייה לא ממש הגיבה בהתאם. אמנם בשלב כלשהו התשואה שלי על ההשקעה הזו עברה לפחות זמנית את ה20% (כאשר המנייה שהתה לה לתקופה קצרה קצת מתחת לשער 9$) אבל אז עדיין האמנתי שהערך הטמון שם הוא גבוה יותר ולכן לא מכרתי בציפייה שהנייר ימשיך וימצה את הפוטנציאל שהיה טמון בו. אבל אז ממש כשנראה היה שהדברים מתחילים להראות טוב יותר והמנייה מתחילה לקבל תשומת הלב הראויה התחילו להגיע להן ההפתעות.

ההפתעה הראשונה והדבר הראשון שקירר את התלהבות המשקיעים (שכאמור לא היתה גבוהה מלכתחילה) היתה ההודעה על העמדת הלוואה על סך כ65 מ' ש"ח לקבוצת נוחי דנקנר שהגיעה כחלק ממאבק השליטה על אי.די.בי. בדיעבד ההלוואה הלא ממש ברורה הזו הגיע בעיתוי לא מוצלח ונתנה את האות לתחילתה של מגמת הירידה בנייר. עברו להם חודשיים והגיעה לה הפתעה גדולה עוד יותר ואני כמובן מדבר על עסקת הרכישה של ויליפוד השקעות ע"י אמבלייז של גרנובסקי. האמת היא שכשיצא הדוח על הרכישה הזו הייתי מאד אופטימי שהנה סוף סוף משהו יזוז – סה"כ חברת האם נרכשה בפרמייה גבוהה מה ששיקף גם לבת WILC שווי גבוה בהרבה, בנוסף לכך וכחלק מהעסקה קיבלו האחים ויליגר (המוכרים) אופציית פוט על שאר מניות WILC שנשארו ברשותן (כ7%) במחיר 12$ כאשר שער המנייה בזמנו עמד על 7-8$. אבל לצערי מה שקרה זה בדיוק ההיפך ומאז פרסום העסקה שער המנייה ירד (גם החברה האם שנסחרת בארץ ירדה לא מעט מאז) וכפי שכבר הזכרתי בהתחלה הדוח האחרון לא ממש עזר.

נכון להיום מחיר המנייה היום עומד פחות או יותר על שער הכניסה שלי להשקעה ולכן כרגע התשואה שלי על ההשקעה הזו היא אפס. כשאני מנסה לנתח את זה בדיעבד נוטה לייחס את חוסר התגובה שלי לכל ה"ההפתעות" הללו שקרו מתחילת השנה לכך שהם פשוט הגיעו בתקופה שבאמת הייתי פחות פנוי לעסוק בהשקעות. אני מניח שאם זה היה קורה היום או לחילופין לפני שנה הייתי כנראה מגיב אחרת בזמן אמת אבל המים האלה כבר זרמו תחת הגשר ולכן ממש לאחרונה כשניסיתי להחליט מה עושים עם הפוזיציה הזו החלטתי שלפחות בשלב זה אני ממשיך להחזיק. אני מודע לזה שאי הודאות פה מאד גבוהה ושישנם הרבה מאד תסריטים למה שיכול לקרות עם החברה בעתיד, הבעלים התחלפו, מדברים על רכישה של פעילות בחו"ל ועוד. אבל במחיר הנוכחי כאשר במאזן עדיין יושבים להם 55 מ' דולר (שאני מאד סקרן לגלות מה יעלה בגורלם) אני חושב שהדאונסייד הוא מאד מוגבל אל מול אפשרויות לא רעות בצד האפסייד.

וכעת למניות שעזבו את התיק..

קווליטאו – את הפוזיציה בקווליטאו מכרתי בתחילת דצמבר 2013 (סביב שער 800) פחות או יותר לאחר דוח הרבעון השלישי. האמת שאין לי אין לי יותר מדי מה להוסיף בעניין מכיוון שאני מאמין שכל מי שקרא את הדוח ההוא ואת אלו שבאו אחריו הבין שפני החברה הם לכיוון החלק השלישי של הסייקל עם צבר הזמנות שהולך ומתדלדל לו ולכן המסקנה שלי היתה שלפחות בטווח הקצר בינוני הסיכון גובר על הסיכוי ולמרות שהמנייה עדיין נסחרה אז בזול – הנחתי שקרוב לוודאי שהיא תהיה זולה יותר בהמשך. מאז המשכתי לעקוב אחריה און-אנד-אוף כדי לגלות שגם בשני הדוחות שבפורסמו לאחר מכן המצב לא ממש השתפר. בקיצור, נמשיך לעקוב אולי מתישהו היא שוב תהיה מעניינת.

כשבוחנים מהצד את התשואה שלי על ההשקעה הספציפית (כ35% במעט יותר משנה) הזו היא יכולה להראות סבירה אבל אני ממש לא חושב שהתנהלתי פה נכון וקרוב לוודאי שהייתי אמור למכור אותה בשיאו של הסייקל הקודם (כלומר חצי שנה לפני מתי שמכרתי בפועל), במידה והייתי עושה את זה הייתי מגיע לכמעט אותה התשואה רק בחצי מהזמן. החדשות הטובות מבחינתי היא שעדיין יש לי נציגה בביזנס הזה וזה מכיוון שממש לאחרונה פתחתי פוזיצה במניה אחרת שבמקרה עוסקת בתחום דומה לזה של קווליאטו. אבל זוהי רק אנקדוטה, אמנם שתיהן ישראליות ושתיהן מספקות ציוד לתעשיית השבבים אבל פה פחות או יותר מסתיים לו הדימיון ביניהן ובכל מקרה זה כבר נושא לפוסט נפרד.

מגה אור – גם היא עזבה את התיק לאחר כבוד (שער מכירה 1300) וזאת למרות שאני עדיין חושב שלחברה יש לא מעט פוטנציאל. הסיבה שבגללה מכרתי את האחזקה שלי שם היא שבאיזשהו שלב זה כבר הפך לי יותר מדי מורכב לעבור על הדוחות הכספיים שלה והרגשתי שאני צריך להשקיע בזה יותר ויותר זמן בדיוק כאשר היה לי הכי פחות ממנו. אם מוסיפים לכך את העובדה שהחברה עברה את מכפיל ההון שאותו שמתי לה למטרה בזמן הקנייה מקבלים יופי של תרוץ למכור וזה אכן מה שעשיתי. בניתוח לאחור נראה לי שלהשקעה הזו אני דווקא אתן ציון גבוה. הסיבה הראשונה היא שמדובר בנייר שזיהיתי בשלב הנכון מה שאפשר לי לרכוש מניות בעיתוי נח ובמחיר אטרקטיבי, הסיבה השנייה היא שלא פחדתי לצאת מאזורי הנוחות שלי ולהכנס לתחום שמעולם לא עסקתי בו בעבר ולכן למרות שלא מדובר פה בתשואה פנומנלית על ההשקעה (סה"כ 55% בקצת פחות משנה) אני חושב שמדובר היה בהשקעה טובה מבחינתי.

ארית תעשיות – זוהי מנייה נוספת שכתבתי עליה באחד הפוסטים האחרונים שלי לפני תקופת היובש, ובמקרה הזה מדובר בהרפתקאה לא ממש מוצלחת. במקרה הזה קניתי את הנייר תוך צפייה שצבר ההזמנות של החברה יתממש לו על פי צפיות החברה ובכך יעלה את החברה על רדאר המשקיעים עקב המכפיל הנמוך שהוא היה אמור לשקף לנייר. אבל, כמו שקורה לא מעט בחיים ציפיות לחוד וכריות לחוד, ברבעון השלישי (שהיה הראשון לאחר כניסתי לנייר) החברה עוד פחות או יותר עמדה בציפיות עם הכנסות של 10 מ' ורווח נקי של כ 4 מ' אבל מבחינה של הצבר ניתן היה לראות שחלק מההכנסות שהיו צפויות לרבעון הרביעי נדחו להם לשנה הבא. בשלב ולמרות האכזבה עדיין המשכתי להחזיק אבל מה ששבר את גב הגמל היתה ההודעה הזו בסוף פברואר השנה שבה החברה הודיעה על כך שעקב עיכוב בתהליכים אל מול הלקוח (התעשייה הבטחונית) היא לא תעמוד בהערכות כפי שפורסמו בצבר ואף הודיעה על כך שהיא מוציאה את העובדים לחופשה עקב חוסר בתעסוקה. מיותר לציין שלאחר ההודעה הזו החלטתי לסגור את הפוזיציה שלי בחברה ולגמור את הסיפור (שער 32 – תשואה שלילית של קצת פחות מ 10%). אם לסכם את ההשקעה הספציפית הזו אני מוכרח לומר שלמרות שהיא הסתיימה בהפסד אני לא חושב שהיא היתה שגויה, בתור משקיעים פרטיים אין לנו לסמוך אלא על מה שהחברה כותבת בדוחות הכספיים שלה שהרי אם נתחיל לפקפק גם בנתונים האלה כנראה שלא נקנה אף לא מנייה אחת. החברות מצדן, לעולם לא שוכחות להוסיף בסופו של כל דוח את הכסת"ח הסטנדרטי של "מידע צופה פני עתיד וכו'" אבל לנו כאמור זה לא משנה יותר מדי. לסיכום– בדיוק כמו שאני נוהג לעשות בדר"כ גם במקרה הזה פעלתי על סמך ה-guidance של החברה וגם אחרי שבסופו של דבר ההערכות לא התממשו וההשקעה הזו נכשלה אני מאמין שגם בעתיד אני אמשיך לעשות את זה – וזה כי (למרות שמעולם לא חקרתי את הנושא הזה לעומק) נראה לי שלאורך זמן התוחלת של סוג כזה של השקעה היא חיובית.

זהו זה – בזאת מסתכם לו העדכון לגבי רעיונות ההשקעה שעליהם כתבתי בעבר וכל מה שנותר לי כעת זה להתחיל לכתוב על נושאים חדשים וכמובן לחלוק אתכם רעיונות השקעה חדשים יותר. בפוסט האחרון שכתבתי לפני יציאתו של הבלוג לחל"ת התייחסתי לרמת המחירים בשוק ולעובדה שהרבה יותר קשה לי למצוא השקעות מבעבר. ואכן מאז ועד לאחרונה כמעט ולא הוספתי ניירות חדשים לתיק, אבל לשמחתי עונת הדוחות האחרונה שהסתיימה לא מכבר דווקא סיפקה לי לא מעט רעיונות ובמהלכה פתחתי מספר מכובד של פוזיציות חדשות (רובן ככולן ממש צמוד לפרסום הדוח) ועל חלקן אני מקווה שייצא לי לכתוב בהמשך. כפי שכבר הזכרתי בהתחלה, על אחת המניות החדשות האלה כבר התחלתי לכתוב פוסט חדש שאני מקווה לפרסם בתוך שבוע-שבועיים. כדי להפוך את זה למעניין – חשבתי לתת איזשהו קדימון בצורת חידה לגבי זהות החברה נשואת הפוסט הבא וזה הולך ככה:

איזו חברה (אצלנו בארץ כמובן) עונה על 3 הקריטריונים הבאים ?

  1. ממוצע התשואה על ההון שלה בעשור האחרון הוא מעל ל60%.
  2. תשואת דיבידנד ממוצעת בעשור האחרון היא מעל ל10%.
  3. הרווח התפעולי שהיא הציגה ברבעון האחרון (Q1-14) היה הגבוה ביותר מזה מספר שנים.

נ.ב – השימוש בסקרינרים אסור בעליל :)

אוק 212013
 

לא, למי ששואל את עצמו לא נעלמתי, אני עדיין בארץ (לפחות רב הזמן) ולא ברחתי לשום מקום. העניין הוא שבתקופה האחרונה הייתי עסוק, מאד עסוק – ולכן יצא שבלי להרגיש או לתכנן את זה לקחתי פסק זמן קצר (שהלך והתארך לו) מכל מה שקשור בהשקעות ופועל יוצא מזה שגם לא היה לי יותר מדי זמן לחיפוש אחר רעיונות השקעה חדשים. האמת היא שגם אם הייתי נתקל ברעיונות חדשים אני מניח שלא הייתי מוצא את הזמן לכתוב עליהם.

במה כבר יכולתי להיות עסוק אתם תוהים לעצמכם ? אז התשובה היא שבלא מעט דברים (לשמחתי חיוביים), אני אתחיל מהחשוב ביותר ואספר שלפני כארבעה חודשים נולד לנו בשעה טובה ובאושר גדול תינוק חמוד והסטטוס שלי הפך לנשוי + 2 (מה שמזכיר לי אגב שאני צריך לעדכן את עמוד ה"אודות") ותשמעו, ילד שני זה לא משהו שהולך ברגל – לפחות לא עד גיל שנה Wink. כשנולד הילד הראשון כולם אומרים לך שהחיים שלך עומדים להשתנות, אני משוכנע שכל אחד מכם שזכה בעברו לתואר הנכסף "אב טרי" שמע לא מעט פעמים לפני הלידה של הילד הראשון את המשפט המאד מעודד "תישן טוב טוב בלילה – אתה עוד תגעגע לזה". אז כן – אלו לא איומי סרק, לידת הילד הראשון היא אכן ארוע שובר שיוויון שמביא לשינוי מהותי באורח החיים האישי, הזוגי ומה לא בעצם ? כל מה שהכרת לפני זה משתנה.

והנה לפני כארבעה חודשים, נולד לנו יורש העצר השני ואני חייב לציין ששוב מדובר בשינוי משמעותי לא פחות – פתאום הפכנו למשפחה. אם לפני כן היה מספיק הורה אחד כדי לתחזק את העולל וההורה השני היה סוג של שחקן חופשי שיכל להתרוצץ לו כאוות נפשו (עבודה, קניות, חדר כושר וכמובן קריאת דוחות כספיים) אחרי השני – זה כבר סיפור אחר, עכשיו פתאום לכל אחד כבר יש תפקיד, דרגות החופש מצטמצמות להן וסדרי העדיפויות עוברים גם הם ארגון מחדש. אבל רגע, שחס וחלילה לא ישמע שאני מתבכיין אהה ? תכל'ס אין דבר יותר שמח ומשמעותי מזה (טפו, טפו, טפו..) והחיוך של הקטנצ'יק החדש שווה כל הון (עצמי וזר) שבעולם..

אבל אני לא כזה מפונק ואם היה מדובר בשינוי היחידי שאותו עברתי לאחרונה אז קרוב לוודאי שהייתי מספיק לחזור לעניינים ולכתוב את הפוסט הנוכחי עוד קודם אבל כאמור זה לא מסתיים פה. רצה הגורל (ועוד כמה חבר'ה שעזרו לו) וכך יצא שפחות משבועיים לאחר הלידה גם התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש בתפקיד מעניין אך גם לא מעט תובעני ומיד לאחר מכן כבר הייתי צריך לטוס לחו"ל לצורך כך (כאן המקום לפרגן לאשתי היקרה שלא החביאה לי את הדרכון). מאז כמובן כבר הספקתי לחזור, לנסוע שוב ושוב לחזור אבל עדיין – בין הילד החדש וערימות החומר שאני מנסה להשלים בתפקיד החדש קצת קשה לי למצוא את הזמן לדברים אחרים ושעות הפנאי בלילות ובסופי השבוע שבעבר היו מוקדשות בעיקרן לתחום ההשקעות הצטמצמו להן. תכל'ס אין מה לעשות – תסכימו איתי שמשפחה היא תמיד בראש, לאחר מכן בא ה- day job והעיסוק בהשקעות במקרה שלי מצא את עצמו במקום השלישי וגם זה רק ביום טוב.

למה אני מספר לכם את כל זה ? פשוט כי אני מרגיש קצת לא נעים. את הבלוג הזה התחלתי לכתוב לפני קצת יותר משנה ובנוסף על העובדה שבחרתי לכתוב אותו בעילום שם, עד עתה גם לא ממש עסקתי בחיי האישיים. אבל כאמור, הסיבה שבגללה הפעם בחרתי לחלוק יותר אתכם הקוראים ולעסוק גם באזורים האלה היא שגילית שאני מרגיש סוג של מחויבות לאלו מכם שעוקבים אחרי וכלפיכם חשתי צורך אמיתי במתן הסברים לגבי העדרותי הממושכת. אז לאחר ששברנו דיסטנס וקצת נפתחנו, אני אנצל את ההזדמנות כדי להתנצל בפני כל אלו שפנו אלי במהלך התקופה האחרונה ולא זכו לתגובה בזמן (או בכלל Embarassed), אני מבטיח לנסות ולהשיב לכולכם בהקדם, ומקווה שלאט לאט אוכל למצוא את הזמן כדי לחזור ולכתוב בצורה תכופה יותר.

קצת עדכונים לגבי "תיק המניות"

אז כדי לנסות ולהחזיר את עצמי קצת למסלול הכתיבה, חשבתי שיהיה מתאים לתת איזה עדכון קצר לגבי המניות שנמצאות בעמוד "תיק המניות". להזכירכם עמוד "תיק המניות" מכיל מעין טבלת סיכום (שכוללת שערי קנייה ומכירה) של כל המניות אותן סקרתי בהרחבה בבלוג. אני נוהג להוסיף אליו מניות (+שער הקנייה) בעת כתיבת הפוסט עליהן ואת שער המכירה כאשר אני כותב על סגירת הפוזיציה. הסיבה שבחרתי להדגיש את המילה "כותב" היא כדי לחזור ולהזכיר שתיק המניות אינו מהווה תמונת זמן אמת של האחזקות האישיות שלי ושעיתוי העדכון של הטבלה בו הוא שרירותי לחלוטין (כבר הזכרתי שאני מעט עסוק לאחרונה?). כמו כן אני מחזיק בלא מעט מניות נוספות שעליהן עדיין לא יצא לי לכתוב ואלו מן הסתם לא מוזכרות בעמוד "תיק המניות". אז בואו נראה מה השתנה בתיק המניות "בזמן שישנתי"..

סיליקום – מאז שכתבתי על סיליקום לפני כחמישה חודשים המנייה הספיקה להכנס למדד ת"א100, לעלות בכ40%, לרדת את רובם בחזרה ומאז לעלות חלק מהם בחזרה (17% ליתר דיוק) – תודו שזה יופי של הספק לתקופה כזו קצרה. כמו כל מנייה של חברת צמיחה מואצת גם סיליקום מאד רגישה כאשר הרגישות שלה מתבטאת בעיקר סביב מועד פרסום הדוחות הכספיים. זו בדיוק היתה הסיטואציה לפני הדוח האחרון (רבעון 2) כאשר נראה היה שהמשקיעים בדיוק כמוני העריכו שהמנייה עומדת לפני שבירתם של שיאי מכירות חדשים וכאשר התגלה ששורת המכירות עלתה "רק ב50% YoY" הם התאכזבו והמנייה הגיבה בהתאם. האמת היא שממש לפני פרסום הדוחות התלבטתי מה הדבר הנכון לעשות – בתוך חודשיים מזמן הקנייה הנייר עלה לו ב40% ואני מניח שהרבה מאד משקיעים היו מסתפקים בזה ולא לוקחים את הסיכון – אבל בשבילי זה כבר היה מאוחר, אני התאהבתי בחברה ולא הצלחתי להביא את עצמי למכור אפילו מנייה אחת, ולא רק זאת אלא שבעקבות הירידה במחיר אף הגדלתי את האחזקה בחברה.

מחר (או יותר נכון היום) ה21 לאוקטובר סיליקום אמורה לפרסם את דוחות הרבעון השלישי, כמו ברבעון הקודם, גם הפעם אני מאד סקרן לגבי התוצאות אבל בניגוד לפעם הקודמת אני כבר לא מתלבט לגבי מה כדאי לעשות, אני יודע שבטווח הנראה לעין וכל עוד שלא יחולו שינויים מהותיים בעלילה אני נשאר עם החברה. מי מכם שקרא את הפוסט הקודם שלי על המנייה אולי זוכר שכתבתי על המלאי כאינדיקטור להכנסות ואת העובדה שקצת פספסתי – כמו שקורה לעיתים קרובות עם קורלציות, הם עובדות עד שהן כבר לא עובדות. אך לקראת הדוחות הקרובים כאשר רמות המלאי נמצאות גבוה מתמיד אני ממשיך לחשוב שהעתיד של החברה הזו הוא חיובי+, אני די משוכנע שגם בדוח הקרוב היא תשוב ותדווח על עלייה בהכנסות של 50% YoY כמו בקודם אבל אני ממש לא סגור לגבי האופן שבו השוק יקבל את זה. לסיום ורק בשביל הכיף – אני אהמר על הכנסות סביב ה17 מ' דולר ועל רווח של כ3.5 מ' דולר אבל אל תכעסו עלי אם אני מפספס.

WILC – מאז כתיבת הפוסט על החברה כבר התפרסמו להם תוצאות הרבעון השני שכצפוי היו טובות, מדובר ברבעון השני ברציפות בו החברה מדווחת על עלייה של כ25% במכירות YoY, והפעם התלוו לזה גם שיפור של 50% ברווח התפעולי וכ90% ברווח הנקי אך למרות זאת, המשקיעים שם מעבר לים לא התרגשו יתר על המידה והמנייה מוסיפה לדשדש לה סביב שער 7$. בשבוע שעבר גם התבשרנו שבדוח הקרוב החברה תדווח על עלייה של כ10% בהשוואה לשנה הקודמת אבל אם לומר את האמת אני כבר ממש לא בטוח שזה יעזור להזיז את הנייר התשוש הזה קדימה. בכל מקרה ולמרות הכבדות שהנייר הזה מפגין בשלב זה בחרתי להמשיך ולהחזיק, התחושה היא שהחברה נמצאת במגמה חיובית, הנוכחות של המוצרים שלה בסופרים השונים מורגשת יותר ויותר ואני מקווה שמתישהו מישהו שם בנאסדק יתחיל לשים לב לחברה הקטנה הזאת שלמרות שהיא דוגרת בעקשנות על ערימה של מזומן מצליחה להפגין שיפור תפעולי מהותי יחד צמיחה לא רעה בכלל. לא מזמן אפילו קראתי על חברת אנליסטים שהחלה לכסות את החברה ויצאה עם המלצת קנייה לאחר תוצאות הרבעון האחרון, מי יודע ? אולי זו הסנונית הראשונה שמבשרת את האביב ומתי שהוא הנייר הזה נע ינוע בדיוק כמו שקרה עם החברה האם (ויליפוד השקעות) כאן בארץ..

קווליטאו – עדיין מאד זולה וגם היא פירסמה יופי של תוצאות לרבעון השני, גם אותה אני מתכוון להחזיק עד שהשוק יתעשת וישלם לי כראוי. כדי לרפרש קצת הזכרון אני אספר שמדובר בחברה שנסחרת בשווי שוק כ28 מ' ש"ח (8 מ' דולר) כאשר במאזנה כרגע יש כ3.4 מ' דולר במזומן ללא כל חוב ארוך טווח ובחצי השנה האחרונה היא הרוויחה 1.4 מ' דולר אם נניח שזהו כח הרווח המייצג שלה נקבל חברה במכפיל רווח נקי של 3 ובניכוי מזומן המכפיל ישאף ל-1. אם עדיין יש למישהו ספק שמדובר בחברה זולה בטירוף אני אוסיף שהתזרים החופשי שלה בחצי הראשון של 2013 היה כ3.3 מ' דולר – קצת הזוי לא ? תזרים חופשי בסדר גודל של חצי מהשווי בחצי שנה. אז נכון שמדובר בתעשייה שנחשבת תנודתית ולא יציבה, ונכון שהסחירות לא משהו (למרות שלאחרונה חל שיפור מהותי גם בתחום הזה) אבל מצד שני יש פה חברה עם מוצר די ייחודי (אחרת יהיה קשה להסביר את העובדה שהרווח גולמי שלה עומד כ60% לאורך זמן), שממשיכה למכור בקצב ממוצע לא רע בכלל ולמרות זאת נסחרת במחיר ששואף למגוחך.

אחים נאוי \ מגה אור – הסיבה שבגללה בחרתי לכתוב על שתי המניות האלה באותה השורה היא שהסיטואציה שבה אני נמצא בכל מה שנוגע אליהן היא ממש דומה – שתיהן בעצם הגיעו למחיר היעד שהצבתי להם בזמן הקנייה אך למרות זאת (ונכון להיום) אני בוחר להמשיך ולהחזיק בשתיהן. הסוגיה הזו של מה לעשות עם מנייה שמגיעה למחיר המטרה שלה מעסיקה אותי די הרבה לאחרונה (בעיקר לאחר רכבת ההרים הקטנה שעברתי עם סיליקום), פתאום הסתבר לי שאחרי כל מה שקראתי על השקעות בכלל ועל behavioral finance  בפרט אני עדיין הטיפוס הרומנטי שמתאהב במניות (שוב ראו ערך סיליקום). מצד אחד ברור לי שככל שהנייר מתקרב ליעד המחיר שלו הסיכון עולה והסיכוי יורד ועל כן יש הגיון לממש רווחים בעיקר אם הם מגיעים לאחר זמן קצר כפי שקרה לי עם השתיים האלה. מצד שני אם בכל פעם שנייר שאני מחזיק יעשה 50% אני מיד ארוץ ואממש אותו אני לעולם לא אוכל להכפיל ולשלש את ההשקעה על אף נייר. כאמור יצא לי לחשוב ולחפור בעניין הזה לא מעט לאחרונה ואני מאד מקווה שבקרוב אעלה פוסט בנושא כדי לסכם את המסקנות שלי אבל בינתיים כאמור – מחזיק.

ניסן – מבחינתי עשתה את שלה עם יופי של תשואה בקצת יותר מחצי שנה ולכן נראה לי שהגיע הזמן לסגור את הפוזיציה הזו. כשהעלתי את רעיון ההשקעה בחברה זה היה בעקבות ידיעה בעיתונות הכלכלית על כך שהיא עומדת למכור את אחזקתה העיקרית – ספאנטק. בזמנו הייתי משוכנע שסיפור המכירה בצירוף העובדה שניסן נסחרה בהנחה מאד משמעותית לNAV  שלה אמורים להוות את הטריגר להצפת הערך. בפועל עסקת המכירה לא יצאה לפועל (לפחות נכון להיום) אך בכל זאת ואולי גם כפועל יוצא של פרסום אפשרות המכירה בתקשורת, המנייה עשתה מהלך מרשים, חלקו ניתן לייחס לעליית השווי של ספאנטק וחלקו הגיע מצמצום של הדיסקאונט. אני מוכרח להודות שגם היום ניסן נסחרת בדיסקאונט לא זניח על הNAV אבל הסיכון לדעתי קצת עלה, כשקניתי את ניסן ספאנטק נסחרה במכפיל 10 אך מאז היא הספיקה לעלות וכעת במכפיל 12.5 מרווח הבטחון הצטמצם ולכן במקרה הזה ותחת הההנחה שהעסקה בסופו של דבר כבר לא תצא לפועל חשבתי שעדיף לקחת את הרווח ולהמשיך הלאה – סך הכל מעל ל100% תשואה בקצת יותר מחצי שנה זה לא רע בכלל.

זהו לגבי המניות בתיק המניות. כפי שציינתי קודם, בחודשים האחרונים לא כלכך השקעתי בלמצוא רעיונות נוספים אבל לשמחתי יש כאלה שכן עשו זאת ואף הגדילו לעשות כשחלקו איתי את התוצאות. שניים מהרעיונות האלה הגיעו אלי דרך משקיעים עמיתים ושניהם מתבססים על אחד הנתונים האהובים עליי – צבר ההזמנות.

כן על הצבר לבדו.. 

אחד הפרמטרים הראשון שאותם אני מחפש בחברות תעשיותיות הוא צבר ההזמנות, נכון, גם אני כמו רב האנשים כאשר אני פותח דוח כספי מיד אץ לי רץ לי אל השורה העליונה (מכירות) ואל התחתונה (רווח נקי) כדי לבדוק איך היו התוצאות ברבעון הקודם? אבל מיד לאחר מכן אני ממשיך לי בדילוגים קלים ומחפש את נתוני צבר ההזמנות (בתקווה שהוא אכן מדווח) כדי לנסות ולהבין מה יהיו התוצאות ברבעון הבא? שהרי הצבר הוא בעצם סוג של Preview שיכול לתת לנו מושג לא רע למה לצפות בהמשך. את שתי המניות הבאות קניתי בעיקר בגלל הצבר או יותר נכון הגידול בו.

ארית תעשיות – היא אחת המניות הבודדות שרכשתי במהלך החודשים האחרונים. מדובר בחברה שאני עוקב אחריה ON-and-OFF לא מעט זמן ושכבר יצא לי להחזיק בעבר. בתקופה האחרונה לא ממש עקבתי אחריה עד שלפני מספר חודשים פנה אלי קורא בשם שלומי והזכיר לי אותה. בזמן הפנייה חשבתי שהמחיר לא מאפשר מספיק מרווח בטחון ושמדובר בהשקעה מעט גבולית אבל קצת לפני פרסום הדוח האחרון החליט "מר שוק" לסייע לי בעניין והוריד את שער המנייה ללא כל סיבה נראית לעין לאזור ה-35 אג', כאן כבר העסק הפך להיות יותר מעניין מבחינתי ולכן החלטתי להיכנס לפוזיציה (קטנה יחסית עקב הסחירות הנמוכה) בנייר. למי שלא מכיר את המנייה והחברה אני אספר בקצרה שארית תעשיות היא חברה שעוסקת בייצור אמצעי לחימה (מרעומים ליתר דיוק) ושרב המכירות שלה הולכות לתעשייה הביטחונית. התלות הכמעט מוחלטת בהזמנות שמגיעות ממשרד הבטחון מביאה לכך שלאורך השנים החברה מפגינה חוסר יציבות בתוצאות וזו כנראה הסיבה לכך שהשוק לא ממש מתלהב מהמנייה.

בזמן שקניתי אותה ארית נסחרה בשווי של כ34 מ' ש"ח כאשר במאזנה (נכון לרבעון הראשון של 2013) היו כ13 מ' ש"ח במזומן אל מול 1.3 מ' ש"ח של חוב ארוך טווח. את הרבעון הראשון היא אמנם סיימה בהפסד של 1.6 מ' שנבע מנתון מכירות נמוך מאד של 1.5 מ' אבל ממבט על הצבר שהחברה מפרסמת מדי מדי רבעון ניתן היה לראות שברבעון השני הוא עמד על 9.8 מ' מה שהבטיח רבעון מוצלח ורווחי בהרבה מקודמו ואכן כך היה – הרבעון השני הסתיים ברווח של 3 מ' ש"ח. כמו כן, הצבר לרבעונים הרבעונים הבאים של החברה נראה גם הוא חזק מאד ובסיכום הכללי הוא כרגע עומד על כ40 מ' ש"ח כאשר בשני הרבעונים הקרובים החברה צופה למכור סביב ה12 מ' ש"ח לרבעון. בהנחה שהרווח הגולמי של החברה יהיה באזור ה45% ושהוצאות התפעול יישארו פחות או יותר זהות (1.5 מ' ש"ח) נראה שהרווח בשני הרבעונים הקרובים יהיה סביב ה3.5 מ' ויביא את החברה לאזור ה10 מ' שנתי. בניכוי המזומן (כ10 מ' נכון לרבעון השני) ניתן לומר שגם היום לאחר ששווי החברה עלה מעט וכרגע עומד על 39 מ' ש"ח החברה נסחרת במכפיל די אטרקטיבי של 3.

מנועי בית שמש – עוד מניה שאני עוקב אחריה בשנים האחרונות וגם כאן בדיוק כמו במקרה קודם חבר הפנה את תשומת לבי לעובדה שצבר ההזמנות של החברה לחצי השנה הנותרת של 2013 עומד על פי 2 מסך המכירות בחצי הראשון של השנה ומכאן הדרך למסקנה שמכירות החברה עומדות להכפיל את עצמן בחצי השני של השנה הייתה קצרה. ובמספרים – בחצי הראשון של 2013 מכירות החברה הסתכמו ל38 מ' דולר והצבר לשאר השנה עומד כרגע על 76 מ' דולר, בדיוק פי 2. פה כבר היה לי הרבה יותר קל להשתכנע ולכן לפני כשבועיים קניתי לי ממניות החברה סביב שער 2000 וכעת כל שנותר לי לעשות זה לשבת ולהמתין לדוחות. רק כדי להשלים את התמונה אני אספר שבמועד הקנייה שווי השוק של החברה עמד על כ 130 מ' ש"ח בדיוק כמו ההון העצמי. הרווחים של החברה בחצי הראשון של השנה עמדו על כ2 מ' דולר ואם נניח שההכנסות אכן יוכפלו בחצי השני של השנה נגיע לרווח שנתי של כ 6-7 מ' דולר – כלומר 21-25 מ' ש"ח שיביאו את החברה להיסחר במכפיל רווח של 5-6 כאשר גם הצפי לשנים הבאות נראה לא רע עם 118 מ' דולר של צבר הזמנות (2014 ואילך).

עדכון – לאחר שבאחת התגובות לפוסט תיקנו אותי לגבי עניין הצבר של בית שמש – סגרתי את הפוזיציה בנייר. המכירה התבצעה פחות או יותר סביב שער הקנייה כך שהטעות הזו בסופו של דבר לא עלתה לי כסף. מאוחר יותר כאשר החברה שחררה את דוחות הרבעון השלישי גם התברר מעבר לכל ספק שאכן מדובר בטעות. מה שמעניין זה שבדוח האחרון החברה חזרה לצורת הדיווח הקודמת – מי יודע אולי בבית שמש עוקבים אחרי הבלוג, ראו את הבילבול שנוצר ולקחו לתשומת ליבם :-) 

לגבי שני המקרים האלה יש מקום ל-Disclaimer – צבר הזמנות הוא אינדיקציה מצוינת אך חשוב מאד להבין שלא תמיד הוא מתממש, הזמנות יכולות להדחות מרבעון אחד לאחר ובמקרים קיצוניים אף להתבטל ולכן אני לוקח גם את העניין הזה עם טיפה של מלח. מצד שני ובעקבות עיתוי הדיווח הרבעוני הנהוג בארצנו – דוחות הרבעון מפורסמים די קרוב לסוף הרבעון הבא אחריו מה שמשאיר מעט זמן לדברים להשתנות לפחות בכל מה שנוגע לרבעון הבא.

סיכום

אחרי העדרות ממושכת אני רוצה לומר שממש מגניב לחזור ולכתוב קצת. ולמרות שבמשך כל התקופה הזו שלא כתבתי לא חשבתי על רעיונות השקעה חדשים, דווקא כן צברתי די הרבה רעיונות לפוסטים אז ככה שאני די אופטימי לגבי ההמשך. וכעת נותר לי רק לקוות שאוכל לחזור ולמצוא את הזמן..

תזכורת + גילוי נאות – אין בנאמר משום המלצה לקנייה או מכירה של ניירות ערך או כתחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של אדם ספציפי. כמו כן, נכון לעכשיו אני מחזיק במניות האמורות אך אני עשוי לקנות או למכור כל אחת מהן מבלי להודיע על כך. 

אפר 082013
 

עונת הדוחות האחרונה היתה מגוונת, אל מול כמה דיווחים לא רעים בכלל היו גם כמה שאכזבו. בתיק שלי היום ישנן כ-20 מניות מהבורסה בישראל אבל מכיוון שטרם כתבתי על רובן, אני אעדכן רק לגבי אלו שהוזכרו כאן בבלוג.

דורי בניה – המאכזבת הגדולה.

דורי בניה שדיווחה על ירידה חדה ברווח הגולמי ל4.5% וזו חתכה את הרווח הנקי ברבעון האחרון ועל הדרך גם את סכום הדיבידנד ה"קבוע" שהתרגלתי לקבל .

כבר כתבתי על זה בעדכון הקודם, יש בעיתיות גדולה בצורת ההכרה שלה בהכנסות שגורמת לה מדי פעם "לתקן" את הרווח הגולמי וכך יוצא שמדי פעם רואים שם נפילה חדה ברווח הגולמי ואז (בשאיפה) חזרה לכיוון הרווח הממוצע. ראינו את זה ברבעון האחרון של 2012, ולפני כן גם ברבעון ברבעון השלישי של 2011 בו החברה דיווחה על 4.2% אחוז גולמי שבאו לאחר תקופה ארוכה של 8% . העניין הזה הופך את החברה לדי לא צפויה – אתה אף פעם לא יודע מתי "יבוא עליך התיקון".

 בנוסף לכל הסיפור הזה יש עוד כמה דברים שהטרידו אותי בנוגע להשקעה:

1) חילופי הנהלה – בשנה האחרונה עזבו שם מספר אנשי מפתח ביניהם המנכ"ל ומנהל הכספים ללא שום הסבר מצד החברה – זה לכשעצמו גרם לי להרגשה של אי נוחות. כבר כתבתי בעבר שמהלך כזה בו נושאי משרה בכירים מתפטרים ללא כל סיבה ידועה הוא בדר"כ סימן שלילי או במקרה הטוב נייטרלי, חיובי כנראה שזה לא. עוד הפריע לי שבסופו של דבר לא ממש מינו שם מנכ"ל חדש והפכו את המנכ"ל הזמני (שהיה בעבר יו"ר הידרקטוריון) למנכ"ל בפועל – המהלך הזה מרגיש לי כמו סתימה זמנית.

2) צבר ההזמנות של החברה נמצא במגמה שלילית – הצבר היום הוא כ2.7 מיליארד בהשוואה לצבר של 3.6 מיליארד בשנה שעברה. כשמשווים את צבר הרבעון הראשון בין השנים 2011 ל-2012 מקבלים צבר של 500 מ' השנה אל מול  700 מ' בשנה שעברה. גם במבט שנתי יש ירידה מ2.5 מיליארד צבר לשנת 2012 ל1.6 מיליארד ל2013 וזה בהחלט אינדיקציה לא חיובית. כשמסתכלים על הצבר הנוכחי ניתן לומר בסבירות גבוהה ש2013 תהיה שנה חלשה מ2012.

3) החברה יוצאת להנפקת אג"ח (70 מ' ש"ח שלטענתם ישמשו לפעילות שוטפת) ולי כרגע לא ממש ברור מה הם הולכים לעשות עם הכסף מכיוון שעל פניו איו להם כרגע בעיית נזילות. מה שכן, המהלך הזה יכול להעיד על קשיי נזילות שהם צופים באופק. להזכירכם, אחד הדברים שאהבתי בחברה הזו הוא היותה נטולת חוב פיננסי וכעת נראה שזה עומד להשתנות מבלי שברורה הסיבה. בחוב פיננסי כמו אג"ח (שנושא עימו הוצאות מימון) צריך להשתמש בצורה נכונה כדי לייצר ערך ולכן עד שלא יתברר מהי מטרת הגיוס, מדובר בעוד גורם שבטווח הבינוני אפשר ויעיב על השורה תחתונה.

 בעקבות כל הגורמים האלה החלטתי למכור את האחזקה שלי במניה. עניין החלפת המנכ"ל והסמנכ"ל היום ידועים כבר מזמן ולמרות שלא אהבתי את זה השלמתי עם זה, האכזבה מהדיבידנד הנמוך ומתוצאות הרבעון הרביעי גרמו לי למכור את חלק נכבד מהמניות שהחזקתי סמוך לפרסום הדוח אבל עדיין השארתי חלק מהמניות במחשבה לחזור במידה והמחיר ירד אבל מה שגרם לי לוותר על העניין באופן סופי היה הסיפור של הנפקת האג"ח שהתחיל לצבור תאוצה לאחרונה – מבחינתי זה היה כבר הקש ששבר את גב הגמל ובשבוע שעבר מימשתי את מה שנותר לי מהנייר. חושב לי להבהיר שאני עדיין חושב שהחברה זולה ואיכותית ומאמין שבהחלט יכול להיות שבזמן הקרוב יבוא מהלך חיובי. אני גם מזכיר שברקע עדיין מרחפת לה האפשרות שהחברה תימכר ע"י הבעלים (לפי הפרסומים בגלובס) בפרמייה על מחיר השוק – מהלך כזה הוא בהחלט בעל פוטנציאל להצפת ערך להציף ערך. בנוסף לכל, בימים האחרונים שמתי לב לזה שיש מי שקונה במנייה בצורה שיטתית ולכן יכול להיות שמישהו כבר יודע על חדשות חיוביות מעבר לפינה, אבל מבחינתי, בשלב זה לפחות, הסיכון וחוסר הבהירות גוברים על הסיכוי ולכן אני בוחר לעמוד בצד.

 אם לסכם את ההשקעה בדורי, אמנם לא הפסדתי כסף ובסיכומו של יום אף יצאתי ברווח  קטן של כ12% על הפוזיציה הזו (החישוב כולל את שלושת הדיבידנדים שהתקבלו) אבל אני לא חושב שאפשר לכנות את זה כהצלחה, קניתי את דורי מכיוון שחשבתי שיש פה עיוות גדול בתמחור ומשהו שהשוק מפספס, בדיעבד הסתבר שגם אני פספסתי בעיקר בזה שהתעלמתי מצורת הדיווח המיוחדת והבעייתיות שבה. אז כמו שאמרו רבים לפני  – "החיים זה בייצפר"  ואני למדתי פה עוד שיעור…

 טלסיס – עוד מאכזבת

את מניית טלסיס אף פעם לא סקרתי כאן בצורה מסודרת אבל היא הייתה הבסיס לדוגמא המספרית בה השתמשתי בפוסט הדוגרות הגדולות חלק ב'. מדובר בחברה שעוסקת בהפצה של רכיבים אלקטרוניים לתעשיית ההייטק.  לפני כמספר שבועות החברה דיווחה גם היא על רבעון רביעי מאד מאכזב עם ירידה חדה בכל הפרמטרים – הכנסות , רווח תפעולי ורווח נקי. בנוסף, החברה גם נתנה סוג של "תחזית" עגומה להמשך הדרך ולכן בשלב זה אני מניח שלא מדובר ברבעון חלש נקודתית ומכיוון שכך בחרתי למכור את כל האחזקה שלי בנייר מיד לאחר פרסום הדוחות ואני אמתין בחוץ כדי לראות את המגמה בדוחות הבאים. חשוב לציין שהחברה עדיין דוגרת על ערימת מזומנים שמנה אבל במידה ואנו אכן צפויים לרדת לרמת הרווחים הנמוכה שנראתה בדוח האחרון, אני מאמין שלא נותר פה יותר מדי אפסייד.

 כעת נעבור ליותר מוצלחות.

 קווליטאו – ממשיכה במהפך

החברה דיווחה על רבעון רביעי חזק מאד עם הכנסות של 5.3 מ' דולר ורווח נקי של  מעל מיליון דולר, זהו הרבעון החזק ביותר שהיה לחברה ב2012 וכל זה למרות שאספקתה של ההזמנה הגדולה עליה דיברתי בפוסטים קודמים נדחתה לשני הרבעונים הבאים ועל כן כלל לא נכללה בו. בעבר הערכתי שהדוח הרביעי יהיה חזק יותר עם הכנסות של 7מ' ורווח נקי של כ2 מ', אבל ההערכה הזו היתה מבוססת על ההנחה התיאורטית שחצי מההזמנה הגדולה תיכלל בו – בפועל כפי שכתבתי זה לא קרה. מה שעוד גרם לרבעון הרביעי להיות חלש מכפי שציפיתי היא העובדה שבמהלכו הוציאה החברה סכום חריג מהרגיל על הוצאות תפעוליות (הנהלה, מכירה ושווק ומו"פ). בניגוד לרבעון טיפוסי בו היא מוציאה כ-2 מ' על סעיפים אלו, ברבעון הרביעי הם הוציאו כ-2.4 מ' כאשר רב העלייה נובעת מהענקת בונוסים ועמלות סוף שנה על מכירות. שני הגורמים הללו גרמו לכך שהרווח ברבעון הרביעי יהיה אמנם יפה מאד אך פחות מזה שהערכתי לפני כחצי שנה, אבל כשאני שם בצד לרגע את האגו שלי ואת העובדה שפספסתי בתחזית, אני חושב שבהחלט יש לי סיבה להיות מרוצה מהתוצאות.

 כשכתבתי את הפוסט הראשון על המנייה זה היה בגלל שהערכתי שמדובר ב-Turnaround  בהתהוות ושהחברה עומדת להיכנס לתקופה מוצלחת יותר בסייקל שלה, בזמן שעבר מאז החברה הוכיחה שזה אכן המצב – מכירות החברה ורווחיה הראו שיפור ניכר מאז וכפי שזה נראה גם השנה הבאה צפויה להתחיל טוב עקב צבר ההזמנות החזק. כמו כן, מספר ימים לאחר הדוח החברה הוסיפה ודיווחה על הזמנה חדשה על סך כ1.5 מ' שמביאה את הצבר לאזור ה9 מ' – ובכך מחזירה אותו לרמות השיא בהן הוא היה בסוף השנה שעברה.

 לסיכום – מאז הפוסט הראשון שלי על המניה בסוף אוקטובר 2012, המנייה אמנם עלתה בכ30% אבל ממש לא בטוח שהיא הגיעה ליעדה הסופי. שווי השוק הנוכחי מביא את החברה להסחר במכפיל רווח נמוך מ- 4.5 ומתחת לשווי הפעילות – ונשאלת השאלה היא אם זהו אכן השווי הראוי לחברה שמראה צמיחה ושיפור עקביים במשך 3 שנים ברציפות, לדעתי, לרגע זה התשובה היא לא ועל כן אני ממשיך להחזיק במנייה.

 אחים נאוי – אמנם לא בנק אבל עדיין…

 לפני כחודש עדכנתי על כניסה להשקעה במניה הזו סביב שער 10.9 ש"ח מכיוון שלדעתי מתומחרת בחסר רציני. מדובר בחברה שנראית לי לא פחות מ"מעולה" בכל פרמטר, שצמחה מאז ההנפקה שלה לפני שנתיים בצורה מרשימה ואני מאמין שגם תמשיך לצמוח בהמשך אם כי בצורה מתונה יותר. עד לפני שלושה חודשים המנייה היתה די תקועה, כנראה בגלל כל הסיפור של האופציות הלא סחירות אבל כעת לאחר שהנושא הזה מאחורינו אני מאמין שלאט לאט השוק יגלה מה באמת יש לו כאן. כבר בעידכון האחרון דיברתי על הקטליזטורים הפוטנציאלים שלטעמי עשויים לסייע להצפת הערך בטווח הקצר-בינוני.

1)      העובדה שאלטשולר-שחם וכנראה מוסדיים נוספים בחרו להיכנס סביב מחיר השוק דאז (10.7 ש"ח) – מחיר זה ממש לא רחוק מהמחיר הנוכחי.

2)      החברה הכריזה על מדיניות דיבידנד של 25% מהרווח הנקי (עם סף מינימום של 5% תשואה שנתית), ברגע שיגיע הדיבידנד הראשון בהחלט קיים סיכוי לכניסת משקיעים נוספים.

3)      בעדכון המדדים הקרוב שיתבצע ביוני החברה כנראה ותכנס למדד יתר 50, וגם זו עובדה שעשויה להגדיל את הביקוש לנייר.

 למה אני חושב שמדובר בהשקעה מעולה? ב2012 החברה הציגה תשואה על ההון של כ35% – עם רווח נקי של 52 מיליון על שווי שוק של 300 מיליון מה שאומר שהיא נסחרת במכפיל נמוך מ-6. לדעתי, לחברה עם ביצועים כאלה מגיע מכפיל גבוה הרבה יותר וזה גם אם תהיה ירידה בקצב הצמיחה בהמשך. בנוסף לכך נראה שהעסק הזה מתנהל ביעילות מרשימה – אין הוצאות על רכוש קבוע אין פחת אין יותר מדי עובדים או סניפים ולכן כל ההוצאות שיש להם הם הוצאות הנהלה ומכירות, הוצאות מימון וחובות מסופקים. את הוצאות המימון משלם הלקוח, וביחס לחובות המסופקים הם בינתיים עושים עבודה לא רעה בכלל – ככה שנכון לרגע זה אין לי בעיה לשלם להם את הוצאות ההנהלה.

ההשקעה פה מעט שונה מאלה שאני עושה בדר"כ, קודם כל לא מדובר בחברה תעשייתית אלא בעסק פיננסי שדומה הרבה יותר לבנק, כמו כן לא מדובר פה במנייה סופר זולה ולכן אני לא מצפה פה לאפסייד מטורף בטווח הקרוב, מצד שני, כל עוד החברה תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית ותציג ביצועים מרשימים כפי שהיא עושה היום אני מאמין שזו יכולה להתברר כהשקעה מצוינת להרבה מאד שנים קדימה. בכל מקרה, בתוך מספר ימים אני מקווה להעלות פוסט נרחב בנוגע למנייה ובו אני מתכוון להסביר בצורה מפורטת יותר את הסיבות לכך שאני כלכך אוהב את ההשקעה הזו.

תזכורת + גילוי נאות – אין בנאמר משום המלצה לקנייה או מכירה של ניירות ערך או כתחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של אדם ספציפי. כמו כן, נכון לעכשיו אני מחזיק במניית קווליטאו ואחים נאוי אך אני עשוי לקנות או למכור כל אחת מהן מבלי להודיע על כך. 

||

test 123