מאי 152013
 

לאחר הפוגה קלה, הנה מגיע לו חלק נוסף בסדרת הדוגרות והחלק הזה עוסק בויליפוד אינטרנשיונל. ויליפוד למי שלא מכיר היא חברה ישראלית שעוסקת ביבוא של מוצרי מזון כשרים ומכירתם לרשתות השיווק בארץ ונסחרת בנאסדק תחת הסימון  WILC כאשר חברת האם שלה – ויליפוד השקעות (57.84%) נסחרת כאן אצלנו בת"א. החברה נמצאת בשליטתם של האחים צבי ויוסף ויליגר (דרך השרשור) שהם בעלי השליטה בויליפוד השקעות, צבי ויליגר גם מכהן בפועל כיו"ר החברה.

ויליפוד לא סתם זוכה להיות הדוגרת הראשונה שעלייה אני כותב, שכשהתחלתי לכתוב את הסדרה היא בהחלט הייתה אחת החברות שעמדו לנגד עיני ובכלל אם פעם ייצא לי לכתוב מילון מונחי השקעות (בטח היו קוראים לו ערך-שושן) ואני אצטרך להגדיר מה זה "דוגרת לתפארת" אין ספק שהלוגו של חברת ויליפוד היה מופיע בתמונה וזה פשוט בגלל שמדובר כאן באחד המקרים הכי קלאסיים לחברה (בעצם לשתי חברות אם סופרים גם את האמא) שדוגרת לה כבר תקופה ארוכה על ערימת מזומנים מאד גדולה. כדי להבין את התמונה קצת יותר לעומק בואו ונסתכל על המאזן של החברה .

לאחר מבט על המאזן של החברה אני בטוח שהכל כבר יותר ברור, בכל זאת – תמונה אחת שווה אלף מספרים. אצל ויליפוד אינטרנשיונל (מעתה WILC) המזומן וההשקעות יחד מהווים יותר מחצי המאזן כאשר לחברה אין שום חוב ארוך טווח. עוד אפשר לראות שההכנסות שלהם לקבל מלקוחות לבדן שוות יותר מפי שלוש מהחוב השוטף וזה עוד בלי המלאי שלהם בשווי 46 מ' (תרגיל לקוראים – כמה קופסאות טונה נכנסות בסכום הזה? :-) ). כאשר מסתכלים על המבנה הזה די ברור שמדיניות הקצאת ההון שבה נוקטת החברה היא "לא אופטימלית" בלשון המעטה – אבל עכשיו נשאלת השאלה האם למרות זאת יש לנו פה מנייה ששווה קנייה, לדעתי התשובה היא כן ולכן השבוע קניתי מניות של החברה בשער 6.85$ למנייה.

נתוני שוק

  • שער מניה: 6.85$
  • מס' מניות: 12,974,245
  • שווי שוק: 317 מ' ש"ח  \  88.2 מ' $
  • הון עצמי: 342 מ' ש"ח \  95 מ'$

בעלי עניין:

  • ויליפוד השקעות (ת"א) וצבי ויליגר  – 62%
  • מוסדיים שונים בחו"ל – 5%
  • ציבור – 33%

קצת על החברה

ויליפוד – היא אחת מיבואניות מוצרי מזון הגדולות בישראל שמייבאת לארץ מגוון מוצרי מזון כולם כשרים (מכשרות רגילה של הרבנות ועד לכשרות למהדרין כמו בד"ץ). על פי החברה, היא רוכשת את המוצרים שלה מכ-150 ספקים ברחבי העולם כאשר בארץ היא משווקת אותם תחת המותג המקורי או לחילפון תחת המותג ויליפוד. מגוון המוצרים של החברה כולל שימורי ירקות ופירות, חמוצים, מוצרי מאפה, שמנים, פסטה, אורז, נודלס, דגני בוקר, פירות מיובשים, מלביני קפה, חטיפים, חמאה וממרח חמאה, וגבינות איכותיות מהעולם. בנוסף לכך יש לחברה מספר קווי מוצרים שאותם היא מייצרת באופן עצמאי ובכך היא מצליחה להגדיל את המרווח הגולמי עליהם. באופן כללי האסטרטגיה של החברה היא להתחרות במותגים הגדולים ע"י כך שהיא מספקת לרשתות המזון אלטרנטיבה זולה יותר.

את ההכרות הראשונה עם ויליפוד עשיתי לפני כשנה כשקניתי את מניות החברה האם (ויליפוד השקעות) בבורסה הישראלית, כפועל יוצא מזה עקבתי כמובן גם אחרי WILC בנאסד"ק שבעצם מהווה את עיקר הפעילות של החברה האם ולאחרונה כשראיתי את ההזדמנות בחברה הבת החלטתי להוסיף גם אותה. WILC היא כאמור יבואנית מזון – פעילות שבאופן מסורתי נחשבה למאד דפנסיבית וקשיחה, כל זה היה נכון עד הקיץ של 2011 אז התחילה המחאה החברתית או בשמה היותר רלוונטי מחאת הקוטג', המחאה הזו בעצם מרגע שפרצה הוציאה את תעשיית המזון בארץ מאיזון, רשתות המזון הגדולות וגם הקטנות אולצו להוריד מחירים בצורה דרסטית ואת הלחץ הזה הם כמובן הפעילו בחזרה על כל הספקים שלהם מה שהתבטא בירידה רצינית ברמת ההכנסות ובמרווחים הגולמיים גם של הרשתות וגם של הספקים, WILC ביניהם כמובן.

ממבט על תוצאות החברה בשנתיים האחרונות (טבלה וגרף למטה) אפשר לראות בבירור את ההשפעה שהייתה למחאה על ביצועי החברה כאשר השיא היה ברבעון הרביעי של 2011 שם המכירות נפגעו משמעותית, המרווח הגולמי נחתך כמעט פי 2 והחברה עברה להפסד תפעולי. אבל בתחילת 2012 כמו שאני מניח שרובכם יודעים (לפחות אלו מביניכם שהולכים לקניות) השפעות המחאה החלו להתפוגג, רשתות המזון החלו לאט לאט להעלות חזרה את המחירים, ספקיות המזון הלכו בעקבותיהן ולפני מספר חודשים אפילו קיבלנו את החותמת הסופית לכך שהמחאה נשכחה לה כלא הייתה כאשר תנובה חזרה והעלתה את מחיר הקוטג' – סמל המחאה. ויליפוד גם היא לא נשארה מאחור וברבעונים האחרונים ניתן לראות שהיא פחות או יותר השתחררה לגמרי מהטראומה של המחאה החברתית וחזרה להציג צמיחה במכירות ועלייה במרווחים הגולמיים והתפעוליים. השיא של הקאמבק הגיע לפני כחודש אז הודיעה החברה שתוצאות הרבעון הראשון של 2013 הולכות להיות גבוהות ב20% מהרבעון המקביל ב2012 ואכן לפני שבוע כאשר החברה פרסמה את דוח הרבעון הראשון היא הציגה עלייה של 23% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל ב-2012. 

אז כמה שווה לנו הדוגרת הזאת ?

כאשר אני ניגש לחברות שמחזיקות מזומן עודף בסדר גודל כזה לא נראה לי הגיוני לתמחר את החברה בצורה ישירה כמו שעושים בדר"כ ולכן כדי לנסות ולהגיע לשווי האמיתי של החברה החלטתי לחלק את החברה לשני חלקים – מצד אחד החלק התפעולי ומצד שני הנכסים הפיננסיים העודפים, לכל אחד מהחלקים האלה אני אנסה לקבוע שווי הוגן וע"י כך להגיע לשווי החברה. מכיוון שכיום הנכסים הפיננסיים משפיעים על שורת הרווח הנקי עם הכנסות מימון שלא נובעות מהפעילות אני חייב לנטרל את ההשפעה הזו ולכן את העסק התפעולי אני אתמחר על בסיס הרווח התפעולי בניכוי מס.

תמחור המזומן העודף

כמו שכבר כתבתי בפוסטים הקודמים בסדרה (חלק א', חלק ב') רב האנשים נוטים לתמחר מזומן עודף במלואו אבל כאמור – זה לא תמיד הדבר הנכון לעשות. בשביל שאני אוכל לעשות את זה בלב שלם אני צריך קודם כל להיות משוכנע שאכן כל שקל שווה שקל. לצורך זה ניסיתי לבדוק מהו בדיוק "מצב הצבירה" של המזומן העודף והאם הוא מצדיק את תמחורו המלא או שאולי יש מקום לדיסקאונט. אז נתחיל מזה שהמזומן העודף של WILC  מתחלק לשני חלקים, מזומן (60 מ' ש"ח) ונכסים פיננסיים ( 137 מ' ש"ח), ולכן בשלב הראשון היה לי חשוב כמובן לבדוק במה מושקעים הנכסים האלה ובאיזו רמת סיכון . חפירה קלה בדוח השנתי של חברת האם – ויליפוד השקעות לשנת 2012 (בדוח הרבעוני האחרון של WILC לא מצאתי מספיק פרוט) העלתה שהנכסים הפיננסיים האלה מושקעים ברובם באג"ח מדינה ובקרנות נאמנות אגחיות (רובם המוחלט שיקליות) ורק חלק מזערי מהם מהם מושקע במניות, העניין הזה מסתדר לי גם עם התשואות שהנכסים האלה הניבו לאורך השנים האחרונות שכן מדובר באחוזים בודדים בשנה.

בנוסף שמחתי לגלות שכל הכסף הזה מנוהל לא מנוהל כדרך אגב (בסך הכל מדובר פה בניירות ערך בסך של 137 מ' ש"ח) ושבראש ועדת ההשקעות של החברה עומד אדם ראוי בשם שמואל מסנברג שעל פי ההיסטוריה התעסוקתית שלו נראה לי שהוא מבין דבר או שניים בהשקעות. מדובר בכלכלן ובנקאי ותיק מאד שברזומה שלו ניתן למצוא תפקידים כמו – ראש החטיבה העיסקית במזרחי-טפחות, דירקטור בפסגות נ"יע ומרכנתיל דיסקונט ושיש לו רקע עשיר בניהול השקעות – בקיצור בקשר לפינה הזו נראה לי שאני יכול להיות די רגוע .

בקיצור נראה לי שבמקרה של WILC אני בכל זאת אתמחר המזומן במלואו, הכסף כפי הנראה מושקע בצורה שמרנית ואני גם מעריך שהסיכוי שהחברה תבחר לבצע באמצעותו רכישה של פעילות נוספת במהלך השנה הוא די נמוך. בעבר החברה הצהירה במספר הזדמנויות על כך שהיא מעוניינת לעשות את זה אבל לאחרונה נראה שזה ירד מהפרק ושהם לא ממש משקיעים משאבים בכיוון ולכן אני מניח שלפחות בטווח הבינוני הם לא יבצעו רכישה משמעותית כלשהי שעלולה להעמיד את המזומן הזה בסיכון.

תמחור העסק התפעולי

כפי שציינתי למעלה –  WILC לדעתי כבר השתחררה לגמרי מאפקט המחאה וזו גם הסיבה שבגללה בחרתי להשקיע בחברת האם בזמנו, אם לאחר תוצאות הרבעון הרביעי של 2012 למישהו עוד היה ספק שהחברה חזרה למסלול בא הרבעון הראשון של 2013 עם עלייה משמעותית בהכנסות והראה שלא מדובר היה בארוע חד פעמי אלא במגמה. אבל אני מניח שאת הספקנים הגדולים בינינו זה עדיין לא מספק – בטח הם יגידו – טוב נו, פסח נפל ברבעון הראשון ולכן הוא לא רבעון מייצג, במיוחד בשביל אלה באה שיחת הועידה של הרבעון הראשון שבה הוסיף צבי ויליגר מידע מאד משמעותי לגבי מה שצפוי לנו ברבעון הבא – מידע שהשוק בחר להתעלם ממנו, אחרת קשה לי להסביר את זה שלא היה שום שינוי במחיר המנייה בעקבותיו.

באופן כללי שיחות הועידה שעורכת ויליפוד הן מאד קצרות, נראה שלא הרבה משקיעים עוקבים אחרי פעילות החברה וכך יוצא שבדר"כ דוברי החברה נותנים את הסקירה הסטנדרטית על התוצאות אבל מבלי לחדש יותר מדי – ככה זה כשאין יותר מדי משקיעים שטורחים לעלות לשיחה ולשאול שאלות. האמת שגם בשיחה האחרונה לא היו יותר מדי מתעניינים אבל לשמחתי היה שם מתעניין אחד שדווקא שאל כמה שאלות ושבזכותו קיבלנו יופי של הכוונה לגבי ההמשך. זה התחיל בשאלה טכנית לגבי העלייה ב-CAPEX  שבעקבותיה אמר צבי ויליגר שברבעון האחרון החברה השקיעה כ4.5 מ' ש"ח ברכוש קבוע (סכום מאד חריג בשביל החברה) כדי לתמוך בקו מוצרים חדש של גבינות וגלידות שהיא מפתחת ושהמכירות שלו אמורות להתחיל ממש בימים אלה – כבר התחלה נחמדה. אבל אז הגיע החלק היותר מעניין כאשר אותו משקיע שאל לגבי הרווח של החברה ובתגובה ענה ויליגר שבחודש אפריל מכירות החברה עלו ב40% ביחס לאפריל של הרבעון המקביל ושהוא מצפה שההכנסות ברבעון הזה כולו יגיעו כנראה ל25-30% יותר ושהרווח הגולמי צפוי להיות מעל ל25%. פה כבר אפשר לומר שקיבלנו את החותמת הסופית ושכעת אפשר להכריז באופן רשמי שהחברה חזרה למסלול הנכון ושהעלייה ברמת ההכנסות שהתחלנו לראות ברבעון הרביעי של 2012 ושהמשיכה גם ברבעון הראשון של השנה Is here to stay.

טוב, אז עכשיו כבר הרגשתי שאני יכול להתחיל לשחק עם מכפילים, לצורך החישוב אני אניח שרמת המכירות המייצגת של החברה לרבעון עומדת על 85 מ' (5 מ' פחות מהרבעון האחרון). העניין הזה לא נובע רק משמרנות, אמנם לפי ויליגר הרבעון השני יהיה כנראה ב30% גבוה מהמקביל אבל צריך לשים לב שהמקביל בשנה שעברה היה הרבעון החלש ביותר והסתכם ב66 מ' בלבד מה שמביא אותנו לאזור ה 86 מ' לאחר עלייה של 30% . מכייון שויליגר דיבר גם על עלייה במרווח הגולמי אל מעל ל-25% אני אקח את הרמה הזו כפי שהיא ומכאן אני מגיע לרווח תפעולי מייצג של קצת פחות מ-9 מ' ש"ח (בהנחת רווח גולמי של 25% והוצאות תפעול מייצגות של 12 מ'). 9 מ' לרבעון יביא אותנו ל36 מ' שנתי ובניכוי מס נגיע לרווח נקי מייצג של 27 מ'. מכייוון ששווי הפעילות של החברה היום הוא כ-120 מ' (שווי שוק בניכוי מזומן עודף) אנחנו מקבלים שהחברה נסחרת כרגע במכפיל רווח נקי (P/E) של 4.5 על הפעילות או במכפיל תפעולי (EV/EBIT) של 3.3, מיותר לציין שאני חושב שזה זול מאד ושחברה בתחום יציב ודפנסיבי כמו ויליפוד שבנוסף לכל גם מפגינה יופי של צמיחה בארבעת הרבעונים האחרונים צריכה להיסחר במכפיל רווח גבוה מ10 או אם ללכת על משהו צנוע יותר לכל הפחות מכפיל 8, בטח ובטח כאשר מדובר במנייה שנסחרת בנאסד"ק שם בדר"כ מעריכים צמיחה הרבה יותר מאשר אצלנו בת"א.

כעת בטח תשאלו למה המנייה לא מקבלת את המכפיל הראוי לה ? התשובה לדעתי היא ברורה – הר המזומן הזה בעצם מסתיר את העסק הנחמד שנמצא מאחוריו ואף אחד לא ממש יכול לראות, משקיע שבאופן מקרי נתקל בנתונים של WILC  במקום לראות מכפיל 4.5 רואה היום בעצם מכפיל 12 ואם זה לא מבריח אותו התשואה על ההון כבר תעשה את העבודה. אם אנחנו מדברים על רווח צפוי של 27 מ' ב2013 כאשר זה מתחלק על הון עצמי של 340 מ' אנחנו מקבלים ROE של פחות מ8% – לא מזהיר במיוחד תודו, אבל כשחושבים על זה שמאחורי מסך המזומנים הזה נמצא עסק שזקוק לפחות ממחצית מההון הזה כדי לפעול אנחנו מגיעים כבר ל-ROE  גבוה מ16% וזה כבר לא משהו שהולך ברגל, זוהי בדיוק הבעיה של חברות דוגרות, גם כשהן חברות מוצלחות כמו ויליפוד די קשה להבחין בזה במבט ראשון.

תמחור כולל

כעת לאחר שיש לי את שני התמחורים אני כבר יכול להתחיל לדבר על מחיר מטרה, אם אני הולך על מכפיל שמרני של 8 אני מקבל שווי של 216 מ' לעסק התפעולי (לפי רווח שנתי מייצג של 27 מ') נוסיף את זה למזומן העודף בתמחור מלא ונקבל שווי של כ410 מ' ש"ח שמביא אותנו לאפסייד של מעל ל30% על המחיר כיום. אז נכון שלא מדובר פה באפסייד גבוה במיוחד אבל מצד שני גם הסיכון פה הוא מאד נמוך, וכאן אני מגיע בעצם לנקודה החיובית (כנראה היחידה) שיש להשקעה בחברות דוגרות מסוגה של WILC והיא שאנחנו מאד קרובים לרצפה. גם בהנחה שהעניינים לא ממש ילכו בכיוון שאני צופה (אולי מישהו יחליט שהגיע הזמן לעוד מחאה חברתית – בסך הכל הקיץ כבר מתקרב :-) ) כרית המזומנים של החברה אמורה להגן עלי, אפילו היום ולאחר עלייה של יותר מ50% במהלך חצי השנה האחרונה החברה בעצם נסחרת מתחת להון העצמי שלה ובקושי מעל לשווי נכסיה השוטפים נטו (NCAV) שעומדים על כ-300 מ' ושמורכבים ברובם מנכסים מוחשיים– 196 מ' זה מזומן עוד 80 מ' מלקוחות ויש כמובן גם את המלאי (45 מ') כל זה מול חוב כולל של 25 מ', אם נוסיף לכאן גם 30 מ' מהנכסים לטווח ארוך שמשויכים לנדלן שבו יושבת החברה (מבנה לוגיסטי בשטח של 8600  מ"ר באזור התעשייה של יבנה) ושכבר הופחת ב10 מ' לאורך השנים האחרונות למרות שריאלית ערכו עלה והוא שווה יותר מ40 מ' נקבל שהחברה נסחרת פחות או יותר סביב נכסיה המוחשיים ולכן יש פה גידור לא רע בכלל של הדאונסייד.

בצד של האפסייד אפשר לחשוב על כמה קטליזטורים פוטנציאליים, הראשון שביניהם הוא כאמור השיפור בתוצאות החברה שלהערכתי יביא את שני הרבעונים הבאים להציג עלייה של כ25-30% בהשוואה לאלו של שנה שעברה, שיפור שכזה אני מאמין שצפוי למשוך משקיעים חדשים ולדחוף את המנייה קדימה עד סוף השנה. להזכירכם – ברבעון האחרון החברה הודיעה עוד לפני פרסום הדוח על צפי לעלייה בהכנסות של מעל ל20%, ולאחר דברי ויליגר בשיחת הועידה יש סבירות גבוהה מאד שהודעה דומה תקדים גם את פרסום תוצאות הרבעון השני. דבר נוסף שיכול להציף ערך זה כמובן חלוקת חלק מהמזומן העודף למשקיעים, מכיוון שלדעתי המנייה נסחרת בדיסקאונט – הדרך האופטימלית ביותר לעשות את זה היא ע"י תוכנית רכישה עצמית של מניות, בספטמבר 2011 החברה אכן הכריזה על תוכנית כזו אך במהלך הרבעון הראשון של 2012 היא הפסיקה אותה לפני שהספיקה לרכוש יותר מדי מניות, חזרה מחדש לתוכנית הזאת תהיה בשורה מעולה למשקיעים. בנוסף ברור גם שדיבידנד גדול יעשה את העבודה ויציף ערך לבעלי המניות. בכל מקרה וכדי להיות כנה עם עצמי חשוב לי לומר שאני לא ממש אופטימי לגבי שתי האפשרויות האלה (של חלוקת המזומן) ונותן סיכוי די קטן של 10-20% שהן אכן תצאנה לפועל. הסיבה לכך היא שעד לשלב זה בעלי השליטה עדיין לא הראו סימנים לכך שהם מתכוונים להתחיל ולחלק את הכסף ולכן אין ממש סיבה לבנות על כך שזה יקרה בעתיד הקרוב וחבל כי די ברור לי שככל שהחברה תחזיר יותר מזומן לבעלי המניות (בדרך זו או אחרת) ותשפר את מבנה ההון שלה כך בעצם תלך ותעלה האטרקטיביות של המניה.

סיכום

אני מניח שחלק מהקוראים עשוי לחשוב שלהשקיע בחברה עם מדיניות הקצאת הון (Capital allocation) לא אופטימלית כמו של ויליפוד זה רעיון גבולי, אבל בסיטואציה הנוכחית אני חושב שלמרות זאת מדובר בהשקעה אטרקטיבית לטווח הבינוני עם פוטנציאל להפוך להשקעה טובה גם בטווח הארוך. אפשר לראות את ההשקעה הזו כהשקעה בחברה צומחת עם יופי של הגנת דאונסייד ואפשר גם להסתכל על זה הפוך ולומר שמדובר בסוג של Asset play עם Kicker שיכול להגיע מפוטנציאל הצמיחה. אני בכל מקרה הולך עם האופציה הראשונה וחושב שבמידה והתחזית שלי לגבי רווחי הרבעונים הקרובים אכן תתממש, הדיסקאונט הזה של ה30% ייסגר עד סוף השנה והחברה תסחר כבר בחודש דצמבר מעל ל9$. בנוסף חשוב לזכור גם את ההשפעה שיש לשער הדולר – פה להבנתי יש שני כוחות מנוגדים שבסופו של יום כנראה שדי מקזזים אחד את השני, מצד אחד רק השבוע הכריז הנגיד על הורדת הריבית וחזרה לרכישה של דולרים ולכן יתכן שבעתיד יהיו עליות בשער הדולר שיביאו לעלייה בשווי המנייה (נסחרת בדולרים) אך מהצד השני גם עלולות לפגוע בביצועי החברה מכיוון שעיסוקה העיקרי הוא יבוא, בשלב זה אני כאמור לא מייחס לזה חשיבות אבל כמובן שאני מתכוון לעקוב ולוודא שזה אכן נשאר כך. זהו, זה הסיפור של WILC, קודם לכן השנה החברה האם ויליפוד השקעות (בת"א) כבר הספיקה לתת לי תשואה לא רעה , עכשיו אני מקווה שגם הבת תלך בעקבותיה..

תזכורת – אין בנאמר משום המלצה לקנייה או מכירה של ניירות ערך או כתחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של אדם ספציפי. כמו כן, נכון לעכשיו אני מחזיק במניות WILC וויליפוד השקעות אך אני עשוי לקנות או למכור אותן מבלי להודיע על כך. יש לקרוא את הסרת האחריות

מאי 042013
 

לפני מספר שבועות סיפר לי חבר שהוא מחזיק במניות של חברת הייטק ישראלית בשם סיליקום. חברות מתחום ההייטק הן לא השקעה טיפוסית בשבילי אבל מכיוון שמדובר באדם שאני מאד סומך על שיקול דעתו וחושיו המחודדים בכל הנוגע להשקעות ובכלל – קפצתי לי למאיה ופתחתי את דף המניה. מבט אחד על הנתונים הספיק כדי להוריד אותי מכל העניין, מכפיל הרווח היה 18, למי ששואל את עצמו אז לא, לא מדובר פה בטעות הקלדה ואכן התכוונתי ל18 כמו ח"י שקלים או גיל גיוס חובה לצה"ל, קצת פחות מהמכפיל של רמי לוי. מבחינתי, בכל מה שקשור למניות של חברות ישראליות כל מכפיל מעל 8 גורם לי להרגשת קלה של אי נוחות , מכפיל 12 כבר גורם לי לרעידות תכופות בידיים אבל מכפיל 18 ? זה כבר פחד גבהים מטורף עם חשש לעילפון ומכיוון שכך לקח לי בדיוק 18 שניות לשכוח מכל העניין ולהמשיך הלאה.

שבוע שעבר, סיליקום פרסמה את תוצאות הרבעון הראשון 2013, והחבר הנחמד הזה שלי סיפר לי ששוב הם דיווחו על רבעון מוצלח במיוחד ועל השקה של מוצר חדש שרק הושק וכבר זכה ללקוח. הפעם כבר לא ממש יכולתי להתעלם ולמרות המכפיל המסחרר החלטתי לבדוק את העניין יותר ברצינות. התחלתי בקריאה של תמליל שיחת הועידה שלהם לגבי תוצאות הרבעון הראשון , לאחר מכן עברתי גם על הדוח עצמו ואז כבר התחלתי להבין על מה הוא מדבר, נראה שמנכ"ל החברה שייקה אורבך הוא בחור כהלכה וההתלהבות שלו כשהוא מדבר על עתיד ההכנסות היא לא משהו שניתן להתעלם ממנו בקלות בטח לא כאשר הוא בוחר להשתמש במשפטים כמו " We believe that we will be able to compound this accelerated growth in the future" – גם compound  וגם accelerated growth  באותו משפט – מה עוד יכול הבנאדם לבקש…

 לאחר מעבר על השיחה ודוח הרבעון האחרון נכנסתי גם לאתר החברה ושם מצאתי את המצגת הזו ואז כבר הבנתי שהחברה הזו משחקת בליגת העל עם לקוחות 1-tier בכל התחומים הכי חמים עכשיו כמו שרתי תקשורת חכמים, מחשוב ענן ואבטחת מידע. לאחר מכן, כשנכנסתי למאזן הבנתי גם שה18 הוא לא ממש 18 ושלחברה יש מזומן נטו בשווי של 30% משווי השוק ולכן המכפיל "האמיתי" הוא יותר קרוב ל13, אז נכון שזה עדיין לא ממש נמוך אבל כשנזכרים שמדובר בחברה שבשני הרבעונים האחרונים הציגה צמיחת מכירות של כ50% ביחס לרבעון הקודם זה כבר הרבה פחות מפחיד. בקיצור נמרץ, עברתי עוד קצת על המספרים כאשר בינתיים המנייה גם הספיקה לעלות עוד קצת אבל גם זה לא עצר אותי ובסופו של דבר קניתי, ולאחר מכן קניתי עוד ולאחר מכן קניתי עוד קצת וכרגע השער הממוצע שלי במנייה הוא 10713 (29$ בזמן הקנייה).

קצת על החברה

סיליקום היא חברת הייטק כפר-סבאית מבית מדרשם של האחים זיספאל שמחזיקים באימפריית התקשורת RAD, תחום העיסוק של החברה הוא פיתוח ומכירה של כרטיסי חומרה לתחום התקשורת ותשתיות המידע. החברה נוסדה ב1987 והמנייה היא דואלית ונסחרת גם בנאסד"ק תחת הסימבול SILC וגם אצלנו בתל אביב (מדד יתר50).

  • שער מניה: 10,980 ש"ח   \  30.6$
  • מס' מניות: 7,007,426
  • שווי שוק: 770 מ' ש"ח  \  220 מ' $
  • הון עצמי: 280 מ' ש"ח \  80 מ'$

בעלי עניין:

  • זיסאפל זהר  – 21.57%
  • וולינגטון – 7.74%
  • ילין לפידות – 6.83%
  • איזמן אבי – 2.73%
  • ציבור – 61.3%

הנהלת החברה

מנכ"ל החברה הוא שייקה אורבך והוא מכהן בתפקיד מאז 2001 ואם להודות על האמת הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שאני אופטימי בנוגע להשקעה הזו. באופן כללי, כשמנכ"ל של חברה ציבורית נותן את התחזית שלו לתוצאות העתיד, אני בתור משקיע יכול להיות סקפטי ולהתעלם או פשוט להאמין לו – במקרה הזה הלכתי על האופציה השניה.  ולא, לא מדובר פה באמונה עיוורת או כזו שמבוססת על תחושת בטן, אלא על אמונה שמסתמכת על ההיסטוריה – בסיליקום כפי הנראה יש לנו עסק עם הנהלה שלא רק אומרת אלה גם עושה.

כעת בטח תשאלו איך זה שרק לפני שלושה שבועות שמעתי על החברה וכבר אני מדבר בכזה בטחון על המנכ"ל שלה ואמינותו, אז קודם כל אתם צריכים לזכור שהייתה לי כאן חפיפה מזורזת מצדו של חברי ובנוסף הסתמכתי על עדותיהם של משקיעים אחרים ותיקים הרבה ממני – כמו למשל הבחורצ'יק הזה שכתב בעבר גם כאן וגם כאן ונראה שמלווה את החברה כמשקיע כבר שנים ומכיר אותה לא רע בכלל. כדי לסכם לכם את רוח הדברים אומר לכם רק שהוא מספר על כך שההנהלה הזו בדיוק כפי שהיום היא אופטימית, בתקופות מאתגרות יותר בעבר ידעה גם להציג את הדברים כפי שהם ו"להזהיר" את המשקיעים – הוא מציין לדוגמא את שנת 2008 שבה מנכ"ל החברה דיווח על האטה בשוק וזו אכן הגיעה בסופו של דבר ולכן כאשר היום הוא מתבטא בכזו אופטימיות לגבי ההמשך שווה להתייחס לזה ברצינות – אלו כנראה לא סתם דיבורים באוויר.

 בנוסף לכך ובמסגרת הניסיון שלי לצמצם פערים בלימוד על החברה נכנסתי לאתר החברה והקשבתי לכמה משיחות הועידה שנערכו לאורך השנה האחרונה (אגב – אם מישהו שם קורא אותי אז רק תדעו שבטעות העליתם את שיחת הרבעון האחרון גם תחת Q4-12). לאחר שהקשבתי לשיחות אני חייב לציין שבכולן מנכ"ל החברה נשמע אופטימי למדי – ואכן הייתה לו סיבה טובה, 2012 הייתה שנה פנומנלית לחברה, אבל עדיין, אין שום ספק שהשיחה האחרונה הייתה האופטימית מכולן.

מוצרי החברה

סיליקום היא חברה די ותיקה בתחום ולכן יש לה מספר משפחות מוצרים שכל אחת מהן כוללת קו מוצרים מאד עשיר. החברה באופיה היא כאמור חברת הייטק ועל כן משקיעה רבות במו"פ וכתוצאה מכך היא כל הזמן מפתחת ומוסיפה מוצרים חדשים לסל הפתרונות שלה. למי שלא מכיר את תחום מוצרי החומרה אני רק אסביר בקצרה שפיתוח פלטפורמות חומרה מהסוג שעושה סיליקום הוא עסק מורכב ויקר ולכן יש חשיבות קריטית להגדרה נכונה של המוצר ותפירתו לצורכי השוק, חברה יכולה לפתח את המוצר הכי מתוחכם וfeature-rich שיש אבל כל עוד שאין לקוח שמוכן לשלם על כל הסיפור – זה לא שווה כלום.

באזור הזה נראה שסיליקום היא פשוט חברה מצוינת עם מחלקת שיווק מעולה שכפי הנראה יודעת להגדיר בדיוק מה השוק צריך לפעמים עוד לפני שהשוק עצמו יודע את זה וזה משהו שבא לידי ביטוי בצורה ברורה בקצב המואץ של הdesign wins לאורך השנה האחרונה. העניין הזה אף התבטא ביתר שאת כאשר לאחרונה ממש סמוך להשקה של המוצר האחרון שלהם Intelligent Nano Time-Stamping NIC הם הודיעו על כך שהמוצר נבחר על ידי לקוח מאד משמעותי מה שהביא את האופטימיות שם לשיא וגרם להם להצהיר שבתוך מספר שנים הם מצפים שקו המוצרים הזה לבדו יביא לחברה כ15-20 מ' הכנסות שנתיות – וכפי שכבר אמרתי קודם, כשהם אומרים שווה להקשיב.

אני לא אכנס לפרטים הטכניים לגבי מוצרי החברה (רובכם בטח תמצאו את זה ארוך ומשעמם) אבל אני כן אספר שבתחילת דרכה מוצרי החברה היו כרטיסים גנריים יחסית שנמכרו בכמויות גדולות אבל עם הזמן ובעיקר לאחר כניסת המנכ"ל הנוכחי לתפקיד החברה החלה לבצע תנועה לכוון מוצרים גדולים ומתוחכמים יותר (high end) שמבליטים את הערך המוסף והניסיון הטכנולוגי שלהם אל מול המתחרים וכמובן מתומחרים בהתאם. מוצרי החברה המאוחרים יותר משמשים כאבני בניין בעולם שרתי התקשורת שהוא תחום שצומח מאד עם הגידול בצריכת המידע של העשור האחרון – כל שרתי הענן והאפליקציות החברתיות שצצו להם בשנים האחרונות צריכים להיות מאוחסנים היכן שהוא, מוצרי החברה עוזרים באופטימיזציה ובהבטחת האמינות של זרימת המידע הזה, כמו גם באבטחתו וכל עוד שהם נמצאים בחזית הטכנולוגית – נראה שימשיכו לצמוח. מי שכן רוצה ללמוד קצת יותר לעומק על קווי המוצרים של החברה יכול לקרוא את ה20F האחרון (עמודים 24-29 ו 31-32).

לקוחות החברה

החברה לא ממש נוקבת בשמותיהן של לקוחותיה אבל היא כן "נותנת בהם סימנים" כאשר היא מדווחת על זכיה ב Design wins חדשים כמו למשל בהודעה על ההזמנה הזו של "Giant Japanese server manufacturer" או בהודעה הזו על – "Giant Tier-1 Server Manufacturer"  שבחר במוצר הSATEC  כאשר בתוך ההודעה היא כבר מספרת על מספר יצרנים אירופאים נוספים שבחרו גם הם להטמיע את המוצר. כיום יש לחברה מעל 90 לקוחות ורק לאחרונה בראיון אופטימי במיוחד שנתן מיודענו שייקה מנכ"ל החברה הוא התגאה (ולא בפעם הראשונה) בעובדה שעד היום אף לקוח לא עזב אותם לטובת המתחרים.

בשקף הבא שלקוח מהמצגת של החברה ניתן למצוא את שמותיהם של השחקנים המובילים בעולם בתחומי הפעילות אליהם מכוונת החברה, כאמור, החברה אינה נוקבת במפורש בשמותיהם של הלקוחות אבל קרוב לודאי שחלק גדול מאד מהשמות בשקף הם לקוחותיה וזה לבדו יכול להעיד על הפוטנציאל האדיר שטמון בחברה.

Design win מהו ?

למי שלא מגיע מתחום ההייטק אני אנסה לספר קצת על תהליך התכנון של מוצר חדש מנקודת מבטו של הלקוח, לצורך העניין – יצרן שרתי תקשורת מתוחכמים. מוצר מורכב ויקר כמו שרת תקשורת רציני הוא בדר"כ אינטגרציה של מספר מודולים, את חלק מהמודולים האלה היצרן יכול לבחור לפתח בבית ואת חלקם האחר הוא יעדיף לקנות מספקים חיצוניים. על כל מודול כזה בדר"כ מתחרים מספר חברות כאשר לכל אחת יש יתרונותיה וחסרונותיה ובמהלך התכנון הלקוח יצטרך לקבל החלטה במי הוא בוחר. ברגע שהלקוח מודיע לחברה שהוא בחר בשירותיה החברה בעצם זוכה להיות חלק מהתכנון ועל כן המונח – design win.

וכעת ברור שכל Design win כזה הוא מאד משמעותי מכיוון שברגע שלקוח בוחר במוצר הוא כנראה יישאר איתו לאורך כל חיי המוצר (בדר"כ 3-5 שנים) וזה מהסיבה הפשוטה שהוא הופך להיות חלק אינטגרטיבי מהמוצר הסופי שלו. הלקוח צריך "לתכנן את המוצר פנימה" אל תוך המערכת שלו וזה עולה לו בהשקעה לא מעטה של משאבים ולכן לאחר שבחר לעשות זאת, עלויות ההחלפה בייחוד בסדר גודל הזה של מוצרים הם מאד גדולות מה שהופך את הבחירה לסוג של חתונה קתולית שמייצרת אפקט שהולך ומצטבר.

יתרון תחרותי

די קשה לי להעריך את היתרון התחרותי של מוצרי החברה, בשלב זה כל מה שיש לי לעשות זה להסתמך על שולי הרווח הגבוהים שמציגה החברה ועל כך שמוצרי החברה ממשיכים להיבחר שוב ושוב ע"י החברות המובילות בעולם. כדי לבדוק את היתרון התחרותי של החברה יותר לעומק צריך לבחון כל קו מוצרים בנפרד אל מול המתחרים וזה אני מוכרח להודות כבר היה גדול עלי. בכל מקרה רק כדי לקבל איזושהי תחושה לגבי התחרות הנה רשימת המתחרים השונים למוצרי החברה כפי שהם מצוינים בדוח השנתי האחרון:

  • Multi-Port Gigabit-Ethernet Server Networking cards  – המתחרה העיקרית היא Intel (שהיא גם ספקית רכיבים של החברה)
  • Bypass cards – אין תחרות משמעותית המתחרות העיקריות הן Interface Masters, Portwell , Adlink
  • External bypass cards – המתחרה העיקרית היא Netoptics
  • SETAC  –  מדובר במשפחת מוצרים שאין לה ממש תחרות ישירה מכיוון שהמתחרים לא מספקים מוצרים ברמה דומה.
  • Intelligent time stamping adaptor   – מוצר חדש ולכן המתחרים עדיין לא מפורטים בדוחות.

 תוצאות החברה

בחינה של תוצאות החברה בשנים האחרונות מציגה במלואה את תמונת הצמיחה מאז 2009.  ניתן לראות שהחברה כמו התעשייה כולה, הושפעה מאד מהאירועים של שנת 2008-2009 אך למרות התקופה המאד מאתגרת הצליחה להמשיך ולהציג רווחיות, אם נלך אחורה יותר נגלה שב33 הרבעונים האחרונים החברה החברה הציגה רווח נקי בשורה התחתונה. מהטבלה ניתן לראות שהמרווח הגולמי המייצג של החברה הוא כ40% מה שמחזק את התחושה שלחברה יש מוצרים בעלי ייחודיות וכנראה שגם יתרון אל מול המתחרים.

המלאי כאינדיקטור להכנסות

כל משקיע היה רוצה שיהיה לו כדור בדולח, אחד כזה שיודיע לו מראש מה יהיו תוצאות המכירות בעתיד, הרי ברור שהרבה יותר נוח להגיע למועד פרסום הדוח כאשר אתה כבר פחות או יותר יודע למה לצפות ולכן משקיע שמעוניין להבין מה יהיו התוצאות העתידיות של החברה בדר"כ יחפש כל מני רמזים לכך, יש לדוגמא חברות שבכל דוח מספקות מידע לגבי צבר ההזמנות העדכני שלהם ובכך מאפשרות למשקיעים וויזביליות מסוימת שיכולה לסייע להם כשהם באים להעריך את תוצאות הרבעון הבא. החדשות הרעות לגבי סיליקום הן שהיא לא מכלילה בדוחות הרבעוניים שלה את המידע בדבר צבר ההזמנות, החדשות הטובות הן שאנחנו כנראה לא ממש צריכים את זה ושבדר"כ מבט בסעיף המלאי של החברה יספק לנו את המידע בסבירות גבוהה. מבט על הגרף הבא שמכיל את נתוני ההכנסות הרבעוניות של החברה מתחילת 2011 אל מול המלאי שעליו דיווחה החברה ברבעון שקדם להן יסביר לכם למה.

מהטבלה והגרף שמלווה אותה ניתן לראות שקיימת קורלציה גבוהה מאד בין שווי המלאי במאזן להכנסות ברבעון שמגיע מיד אחרי, ברבעון היחיד שבו הקורלציה פספסה (בסטייה של 25%) החריגה דווקא הייתה לכוון החיובי.  ומכיוון שכך החדשות הטובות במיוחד הן שהמלאי עליו החברה דיווחה ברבעון האחרון הוא הגבוה ביותר בכל הזמנים ועומד על כ 18.5 מ' ולכן גם אם נלך הערכה של 10%- (כפי שעשיתי בגרף) עדיין נקבל תוצאה טובה במיוחד של 16.6 מ' הכנסות לרבעון הבא.

כאן, חשוב לי מאד לציין שני דברים, אתחיל בזה שהכנסות של מעל ל16 מ' ברבעון הבא יביאו בעצם את החברה לדווח על גידול של יותר מ50% (בהשוואה לרבעון הקודם) בפעם השלישית ברציפות וזה משהו שדי בוודאות ישיג את תשומת ליבם של המשקיעים בוול סטריט. העניין הזה מקבל משמעות יתרה כאשר בוחנים את היסטוריית ההכנסות של החברה ממנה עולה שברב המקרים הרבעון החזק ביותר בשנה הוא הרבעון הרביעי ולכן דיווח על הכנסות של מעל ל16 מ' כבר ברבעון השני יהיה סימן מאד מאד מעודד.

דיוויד דרימן בספרו  "Contrarian Investment Strategies: The Next Generation" חיבר רשימה של כ41 חוקים שונים שעל פיהם הוא ממליץ למשקיעים לפעול, אחד החוקים הראשונים שבהם (חוק מס' 3 ליתר דיוק) מתייחס לקורלציות והולך ככה:

RULE 3: Don’t make an investment decision based on correlations. All correlations in the market, whether real or illusory, will shift and soon disappear.

אז נכון שדרימן אמנם התכוון לקורלציות מסוג אחר (קורלציות טכניות לגבי השווקים) אבל בכל זאת אני מביא את הציטוט הזה כדי להזכיר לעצמי ששימוש בקורלציות, מובהקות ככל שיהיו תמיד צריך להעשות בזהירות תוך כדי שזוכרים שלכל כלל יש יוצא מן הכלל ולכן אני לא תולה את כל תיזת ההשקעה בעניין הזה,  having said that, קשה מאד להתעלם מהמתאם הגבוה ולכן אני מאמין שהסבירות שברבעון הקרוב נראה הכנסות שיא (או לפחות נתקרב לשם) היא די גבוהה.

אז כמה צריך לעלות לנו התענוג ?

יש סיבה טובה לכך שעד היום לא ממש השקעתי בסוג כזה של מניות, כל עוד שמדובר בחברות ערך שנסחרות במכפילים חד ספרתיים נמוכים אני מרגיש בנוח מכיוון שאני פחות או יותר מבין מהי סביבת המחיר הטבעית שלהן ולכן יותר קל לי להבין מתי מניה היא זולה ומתי לא. ככל שזה נוגע למניות שהמחיר שלהן כבר מתמחר צמיחה מואצת כבר הרבה יותר קשה לי לתמחר את זה ואני בעצם חייב לקחת הנחות שמבוססות יותר על מה שיהיה מאשר על מה שהיה ולכן השאלה הראשונה והעיקרית שאני שואל את עצמי היא – האם הצמיחה הזו אמורה להמשיך ובאיזו רמה ?

כרגע החברה נסחרת במכפיל 20 על רווחי 2012 ולכן צמיחה לא מעטה כבר מגולמת במחיר המנייה אבל השאלה היא עד כמה. צריך לזכור שנכון להיום לחברה יש מזומן בשווי של 56.4 מ' אל מול שווי שוק של 210 מ' (בזמן שרכשתי את המניות – היום מעט יותר) כלומר בניכוי המזומן אנחנו מדברים על מכפיל רווח של 15. כעת השאלה היא מה יהיו ההכנסות\הרווחים ב2013 ולאחריה – בשלב אני מודה שהאופטימיות של הנהלת החברה הצליחה לחדור גם אלי ולכן אני נוטה להאמין שהכנסות החברה ב2013 יהיו לפחות 65 מ' (בהשוואה ל50 מ' ב2012) ואם נניח ששיעור הרווח הנקי ימשיך להיות 20% אנו מדברים רווח שנתי של 13מ' שיביא את המכפיל (בניכוי המזומן) להיות באזור ה12 וזה כבר בהחלט לא מחיר גבוה במיוחד לשלם על סוג כזה של צמיחה ולכן מחיר המטרה שלי בשלב זה הוא 40$ לסוף שנת 2013 כלומר אפסייד של כ-30% על מחיר המנייה כיום. מהצד זה יכול להיראות כאפסייד נמוך יחסית עם מרווח ביטחון לא גבוה במיוחד,ואכן זה "המחיר" (תרתי משמע) שאני משלם על הגילוי המאוחר של המנייה, אבל כשאני חושב על הצהרות ההנהלה לגבי 100 מ' דולר מכירות כ"יעד ביניים" אני לא בטוח שתהיה לי הזדמנות לקנות בזול יותר.

כיסוי אנליסטים

נכון לזמן זה מצאתי רק שתי חברות אנליסטים שמכסות את החברה – Zacks וMaxim  כאשר הראשונים נתנו למניה מחיר יעד של 35$ והשניים של 32$, העניין הוא שזה היה לפני פרסום תוצאות הרבעון הראשון של 2013. Zacks למשל בהערכת השווי הזו ציפו להכנסות של 14.5מ' ברבעון הראשון ולרווח נקי של 2.5 מ' כאשר בפועל החברה עקפה את התחזיות והציגה מכירות של 15מ' ורווח נקי של 3.1 מ' (כ25% יותר מהצפוי). ולכן מכיוון שהחברה כאמור עקפה את התחזית וכפי שזה נראה כעת כנראה שתמשיך להכות את התחזיות גם ברבעון הבא, לא מן הנמנע שבקרוב הם ישדרגו את מחיר היעד לכזה שישקף באופן טוב יותר את השיפור האחרון.

סיכונים

חשיפה לשער הדולר – סיליקום כאמור היא יצואנית ושכזו היא חשופה לשינויים בשער הדולר. מגמת הייסוף בשקל שאנו חווים בתקופה האחרונה מן הסתם פגעה וכנראה שתמשיך לפגוע בתוצאות ברמה מסוימת. כבר בימים הספורים שעברו מאז קניתי את המניה מחיר המנייה נשחק באחוז וקצת בגלל הדולר ואני בהחלט מקווה שהמגמה הזו לא תמשיך.  אל מול זה חשוב להזכיר שהמינוף התפעולי שבו פועלת החברה משתפר משנה לשנה ולכן מקזז בצורה מסיומת את האפקט.

האטה בצמיחה – במניות צומחות השוק יכול להיות מאד אכזרי ובסימן הראשון של האטה בצמיחה קיים סיכוי גבוה שהמנייה תוענש, לאחר שהשתכנעתי לגבי הפוטנציאל של החברה אני מאמין שאם אכן תתרחש סיטואציה כזו של ירידה במחיר אני דווקא אקבל את בברכה ואוסיף עוד מניות, עד כדי כך אני נלהב לגבי החברה ומאמין בה.

ירידות בשווקים – להזכירכם, סיליקום נסחרת בנאסדק כאשר ברב הימים המחזורים שם הם גבוהים מאלה שבארץ ועל כן ניתן לומר שהמנייה נקבעת שם. בניגוד לשוק המניות בארץ, השוק בארה"ב עשה מהלך עליות מרשים בחודשים האחרונים הרבה בעקבות הזרמת הכספים המסיבית (QE) מכיוון הפדרל רזרב, במקרה שהראלי שם ייעצר או שהפד יחליט להפסיק את תוכנית ה QE שלו קיים סיכוי שהשוק ומניית החברה בתוכו יחוו תקופה של מימושים. גם לסיפור הזה אני נכנס בעיניים פקוחות ובמידה והסיכון הזה יתממש יכול להיות שהוא יהווה הזדמנות לגבי הטווח הארוך.

שינויים טכנולוגיים – טכנולוגיה זה עניין נזיל מאד ולכן צריכים להיות עם היד על הדופק בכל מה שנוגע לשינויים שעלולים לפגוע במיצוב התחרותי של החברה. פה זה עניין יותר טריקי ולכן קשה לי להאמין שאני אוכל לזהות אותו בזמן, ושאם זה יקרה אני אגלה את זה רק בעקבות החלשות התוצאות. מצד שני כמו שזה נראה עכשיו החברה מובילה בתחומה ועם המומנטום הנוכחי אני חושב שהסיכון הזה הוא נמוך לפחות בטווח הבינוני.

התפתחויות נוספות:

כניסה למדד ת"א 100 – כפי שזה נראה כרגע לאחר העלייה המשמעותית בשווי השוק של החברה בחודשים האחרונים, בעידכון המדדים הקרוב שיערך ביוני קיים סיכוי לא רע שהחברה תכנס למדד ת"א 100. במידה וזה אכן יקרה זה בהחלט מהווה פוטנציאל נוסף ליצירת עודף ביקושים לנייר ע"י מוסדיים.

רכישה אסטרטגית – הנהלת החברה הצהירה מספר פעמים בעבר על כוונתה לבצע רכישה אסטרטגית, ברבעון האחרון של 2012 היא גם התחילה תהליך שכזה שבסופן של דבר לא הושלם. בהתחשב במזומן שיש לה זהו צעד שיכול להוסיף ערך במידה ויבוצע בהצלחה ומצד שני יכול גם להשמיד ערך – כפי שכבר הבנתם אני נותן הרבה  קרדיט להנהלה ולכן מאמין שבמידה והם יבחרו להשלים מהלך כזה הוא יתרום לתוצאות בטווח הארוך.

כיסוי אנליסטים נוסף – כפי שכבר הזכרתי כרגע החברה מכוסה רק ע"י שני אנליסטים וקרוב לוודאי שעם השיפור בתוצאות המספר הזה יגדל מה שייצר למנייה עוד חשיפה למשקיעים בעולם. צריך לציין שמניות שמפגינות צמיחה בסדר גודל כזה ושמסוקרות באופן קבוע ע"י אנליסטים יכולות להיסחר גם במכפילים גבוהים הרבה יותר מזה הנוכחי.

מדיניות דיבידנד – ב2012 החברה החליטה על מדיניות חדשה של דיבידנד (מחולק במרץ של כל שנה) בסך 50% מהרווח הנקי השנתי, גם העובדה הזו יכולה להעלות את המנייה ברדאר של משקיעים חדשים.

פיצול מניות (split) – אחת הבעיות ממה "סובלת" המנייה בעיקר בחו"ל היא הכמות הנמוכה יחסית של מניות צפות. מכיוון שכך קיים סיכוי סביר שבעתיד הקרוב החברה תבצע פיצול מניות וע"י כך תשפר את הסחירות בנייר מה שיכול לסייע ולמשוך משקיעים פוטנציאלים נוספים.

סיכום

זה זה, מבחינתי מתחיל פה עידן חדש ולאחר שעד היום השקעתי בעיקר במניות ערך (עמוק) turnarounds ,ומצבים מיוחדים, לראשונה בחיי החדשים כמשקיע (ששואף להיות) נבון אני קונה מניות בחברת צמיחה ועוד במכפיל דו סיפרתי גבוה. בכלל זוהי השקעה שמגלמת הרבה מאד "פעמים ראשונות" בשבילי, זו הפעם הראשונה בה אני מבסס את ההשקעה שלי על האמון שלי באמירות ההנהלה, זו גם הפעם הראשונה שבה אני קונה מנייה קרוב לשיא כל הזמנים ולאחר עלייה של 70% תוך פחות מחצי שנה. מכיוון שכך אני מכין את עצמי לאקשן רציני יותר מזה שאני רואה ממניות הערך ה"רגילות" שבהן אני משקיע בדר"כ, מצד אחד אני בטוח שהשוק לא יישאר אדיש לדיווחים על design wins  חדשים או על המשך הגידול ברווחים ומהצד השני מבין שזה יכול לפעול גם בכוון ההפוך.

בקיצור אני לא יודע איך הסיפור הזה יגמר אבל אני בהחלט מתרגש מהרעיון  של השקעה בחברות צמיחה ולמרות שלא נראה לי שאני אהפוך את זה לדרך העיקרית שלי אני אספר לכם שכבר מצאתי חברה ישראלית נוספת בתחום שונה לגמרי (רמז – נדלן מניב) שגם לה לדעתי יש את הפוטנציאל לצמוח לא רע בכלל בשנים הקרובות אבל על זה אני אספר כבר בפוסט נפרד.

תזכורת – אין בנאמר משום המלצה לקנייה או מכירה של ניירות ערך או כתחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של אדם ספציפי. כמו כן, נכון לעכשיו אני מחזיק במניות סיליקום אך אני עשוי לקנות או למכור אותן מבלי להודיע על כך

||

אפר 122013
 

לאחרונה, מניית האחים נאוי – התוספת האחרונה לתיק שלי סיפקה לי את ההזדמנות לחוויה מתקנת (לפחות כך אני מקווה). בעבר כבר כתבתי פוסט על חברת האחים נאוי, ובעדכון לפני חודש גם ציינתי שרכשתי את המנייה. בפוסט הראשון שלי על החברה עשיתי טעות של טירונים ופיספסתי את שווי השוק האמיתי של החברה (עקב כמות גדולה של אופציות לא סחירות שמשום מה נעלמה מעיניי) אבל בכל השאר דווקא פגעתי לא רע ולכן למי שלא מכיר את החברה ופעילותה אני ממליץ לחזור ולקרוא את הפסוט הקודם. מאז אותו פוסט זרמו קצת מים בירקון, והחברה עשתה מספר מהלכים שגרמו לי לחזור ולבחון אותה שוב וגם הפעם בדיוק כמו בפעם הראשונה היה לי קשה לעצור את ההתלהבות ולכן לאחרונה הוספתי עוד מניות לאלו שקניתי לפני חודש והיום החברה תופסת פוזיציה מאד מכובדת אצלי בתיק.

מה שכאמור גרם לי לשוב ולבחון את רעיון ההשקעה הזה הן מספר התפתחויות חיוביות שקרו ועומדות לקרות לחברה ושלדעתי מהווות פוטנציאל להצפת ערך בטווח הקצר-בינוני.  לא מדובר בשינויים שמגיעים מפעילות החברה אלא בשינויים שעשויים לסייע בחשיפת המנייה ובהבאתה למודעות של משקיעים נוספים. כבר היום אני מאמין שמדובר בחברה מעולה רק שהשוק מסיבותיו שלו עדיין נוהג בה בחשדנות – בכל אופן, לא בכל יום רואים חברה בורסאית לניכיון שיקים. אבל כשבוחנים את דוחות החברה קשה להתעלם מהעובדה שיש פה עסק מצויין ולכן אני מעריך שההתפתחויות הבאות יביאו את ציבור המשקיעים להבין את מה שיש להם מתחת לאף. ההתפתחויות עליהן אני מדבר הן אלו:

  • בפברואר השנה החברה בחרה להפיץ למוסדיים כ5 מיליון מניות שהוו כ20% מהון המניות של החברה במחיר 10.7 ש"ח. אלטשולר-שחם רכשו בחרו לקחת חלק בהפצה והיום הם מחזיקים כ-5.3% ממניות כמו כן סביר להניח שגופים מוסדיים אחרים בחרו להשתתף אך לא עברו את הסף כדי להחשב כבעלי עניין.
  • לאחר תהליך הפצת המניות הכריזה החברה על מדיניות דיבידנד של 25% מהרווח הנקי (עם סף מינימום של 5% תשואה שנתית), ברגע שיגיע הדיבידנד הראשון אני מאמין שמשקיעים נוספים יבחינו בחברה.
  • בעדכון המדדים הקרוב שיתבצע ביוני החברה כנראה ותכנס למדד יתר 50, עובדה שעשויה להגדיל את הביקוש והחשיפה לנייר.

קצת על העסק:

לפני שנתחיל לעבור על המספרים אני אזכיר למי שלא קרא את הפוסט הראשון במה בכלל מדובר,  חברת האחים נאוי עוסקת במימון חוץ בנקאי וליתר דיוק – בניכיון המחאות דחויות. המודל שלהם הוא די פשוט להבנה, הם מקבלים המחאות דחויות וגובים עמלה על פדייתן. לחברה שני סוגי לקוחות, רוב הלקוחות (80% בשנת 2012) הם כאלה שמפקידים המחאות דחויות שקיבלו מצד שלישי,  שאר הלקוחות (20% בשנת 2012) מפקידים המחאות אישיות תמורת מזומן. במועד הפקדת ההמחאה החברה משלמת למפקיד את סכום ההלוואה בניכוי העמלה שהם גובים. כמו כן חשוב לציין שהחברה פועלת רק אל מול גופים עסקיים ולא נותנת שירותים לאנשים פרטיים ומשקי בית.

את הפעילות שלה מממנת החברה ע" הונה העצמי ואשראי שהיא לוקחת מהבנקים וכרגע יתרת האשראי שלה עומדת על כ640 מ' ש"ח. כך יוצא שהנואי'ס משלמים לבנק כ3-4% לשנה על האשראי ובינתיים מגלגלגת אותו מספר פעמים לאורך השנה מה שמביא אותה לתשואה של בין 10% ל 15% על אותו הכסף. את שיעור העמלה\ריבית שהיא גובה היא קובעת לפי היכרותה עם בעל ההמחאה ופרק הזמן עד לפדיונה – כאשר רוב ההמחאות הן לפרקי זמן של בין חודש לארבעה חודשים.

כדי להמחיש את מודל הפעולה של החברה אני אתן דוגמא – יוסק'ה ובניו הם קבלני חשמל שכרגע סיימו עבודת חשמל גדולה למשה קבלן הבניין. משה שילם ליוסי 100 א"ש בצ'ק שוטף + 60 – למה תשאלו? כי ככה משלמים קבלנים בשם משה. אבל ליוסי יש פועלים שצריך לשלם להם, האשה רוצה לקנות נעליים חדשות והפרויקט הבא כבר מתחיל והוא עדיין לא קנה חומרים. אם ילך לבנק יבקשו ממנו בטוחות ושאר ירקות יקח זמן עד שיוסי יראה את הכסף, אז יוסי הולך לנאוי'ם, ואומר להם – קחו 100 א"ש ותביאו לי 97 א"ש, הנאוי'ם שמכירים גם את יוסי אבל יותר חשוב, מכירים את משה ויודעים שהצ'קים שלו הם בסדר מסכימים ועוד באותו היום המזומן בבנק. הנאוים הרויחו 3% בחודשיים וגם ליוסי לא רע בכלל , הפועלים קיבלו משכורת, האישה הלכה ביום שישי עם החברות לכיכר המדינה והוא אפילו קיבל הנחה של 10% על החומר לפרויקט הבא בגלל ששילם במזומן. פשוט לא ? עכשיו צריך לדמיין שזה קורה 6 פעמים בשנה והנה אנחנו מגיעים ליופי של תשואה.

האחים נאוי – ניתוח כלכלי.

  • שער מניה: 11 ש"ח
  • מס' מניות: 26,474,061
  • שווי שוק: 302 מ' ש"ח *
  • הון עצמי: 150 מ' ש"ח

* לחברה יש גם 1,176,805 כתבי אופציה סחירים בכסף

מאזן החברה

 

בפוסט הקודם דיברתי על מאזן החברה ועל העובדה שהוא נקי לחלוטין מחוב ארוך טווח. אז העניין הזה לא השתנה מאז, כמו גם העובדה שכמעט וכל הנכסים של החברה הם בצורת אשראי לקוחות שהוא "חומר הגלם" בו החברה משתמשת ליצירת הכנסותיה. עוד מעניין לראות זה שלחברה כמעט ואין רכוש קבוע, סך הנכסים הקבועים (14 מ') הוא זניח ביחס לכלל המאזן וגם הוא ברובו מכיל הלוואות שניתנו ללקוחות שמועד פרעונם ארוך משנה. בקיצור ניתן לומר שכל הנכסים של החברה הזו עובדים בלייצר ריבית.

בעקבות הרווחים של השנה האחרונה גדל ההון של החברה וכרגע הוא מהווה כ23% מסך המאזן, כאשר שאר ההון מגיע מהלוואות בנקאיות (מסגרות אשראי) לטווח קצר ולכן מסווג כחוב שוטף.

כבר במבט ראשון במאזן ברור שזהו אינו מאזן של חברה תעשייתית, העובדה שצד הנכסים רובו ככולו מורכב מאשראי לקוחות עם מעט מאד נכסים קבועים מזכירה יותר מאזן של בנק. אבל כשמסתכלים על הצד השני רואים משהו שלא רואים במאזן של בנקים, החברה פועלת במינוף נמוך של כ 1:4 שיותר מאפיין חברות שירותים או חברות תעשיתיות ופחות מאפיין בנקים וחברות פיננסיות שבדר"כ ממונפות פי כמה וכמה. בקיצור – יש לנו פה עוף מוזר.

החלק הכמותי 

בואו נסתכל על תוצאות החברה מיום הפיכתה לציבורית בינואר 2011. אם עד עכשיו התלבטתי איך לנתח את החברה הזו, כשרואים את מבנה דוח ההכנסות שלה התשובה היא ברורה – האחים נאוי הם אכן סוג של בנק. דוח ההכנסות שלהם בדיוק כמו זה של חברות הבנקים מתבסס על הכנסות בניכוי הוצאות מימון, חובות מסופקים והוצאות הנהלה, בלי שום זכר למושגים כמו רווח גולמי או תפעולי. בקיצור, מעכשיו ואילך ברור לי שאני צריך להתייחס אל החברה כמו אל בנק ולכן לבחון ולתמחר אותה על פי אותם הקריטריונים.

אבל איך מתמחרים את זה ?

מכיוון שהחלטתי להתייחס אל ה"אחים נאוי" כמו בנק, אני אניח שהם צריכים להיות מתומחרים ומוערכים כמו בנק. אבל מכיוון שאף פעם לא תמחרתי בנק או כל חברה פיננסית אחרת לצורך העניין, חשבתי שהדבר הכי פשוט יהיה לבצע מעין תמחור השוואתי ע"י השוואת מכפילים, כלומר להשוות אותם לבנקים אחרים ובצורה כזאת לנסות ולהגיע אל המחיר ההוגן שלהם. לצורך כך, בחרתי רשימה של 4 בנקים שנסחרים בבורסה בת"א כדי לנסות ולהבין את הדרך בה הם מתומחרים. הטבלה הבאה מכילה את שמות הבנקים כאשר לכל בנק אני מציג את נתוני התשואה על ההון, מכפיל ההון, מכפיל הרווח והמינוף.

כאשר מסתכלים על שלושת השורות הראשונות בטבלה ניתן ללמוד מספר דברים, הדבר הראשון הוא שכצפוי, מכפילי ההון שניתנים לבנקים בארץ אכן מבוססים על גובה התשואה על ההון אותה הם מציגים. נתון זה כאמור אינו מפתיע ורק הגיוני הוא ששוויו של הבנק, יהיה מבוסס על התשואה שהוא מייצר. עוד ניתן לראות שהמינוף הממוצע של הבנקים בארץ הוא 1:16 (הון למאזן ממוצע = 6.1%). בנוסף,החלטתי לתת לבנקים "ציונים" שמייצגים את איכותם ולצורך כך שיקללתי את התשואה על ההון יחד עם המינוף – המכפלה של שניהם היא בעצם הציון לאיכות הבנק. המינוף משפיע ישירות על התשואה על ההון מחד ועל הסיכון מאידך ולכן כדי למנוע הטייה מעלה של התשואה ע"י מינוף יתר חשבתי שנכון לשקלל אותו ב"ציון" שאותו מעניקים לבנק  – כאן ניתן לראות (במקרה או שלא) שהבנקים "מסתדרים" לפי הציון המשוקלל. בציון המשוקלל אני אשתמש אח"כ כדי להשוות את החברה לבנקים.

הנתון המעניין ביותר בטבלה הוא מכפיל הרווח ההממוצע, ערך מכפיל הרווח יוכל לשמש אותי כדי לנסות ולגזור את מכפיל ההון שבו אמורה להיסחר חברת האחים נאוי. מכפיל הרווח שווה בעצם ליחס שבין מכפיל ההון לתשואה על ההון ולכן אם נגזור מכפיל ממוצע לענף נוכל להשתמש בו כפקטור שאותו נכפיל בערך התשואה על ההון כדי לקבל את מכפיל ההון בו החברה אמורה להסחר. כדי לוודא שהחישוב הזה ברור, הנה הנוסחא:

כלומר אם אני רוצה לחשב את מכפיל ההון שבו אמורה החברה להיסחר בהנחה שהיא בנק ממוצע, אני אוכל לעשות זאת ע"י הנוסחא הבאה:

מהנוסחא ניתן לראות שמכפיל ההון הטיפוסי של האחים נאוי צריך להיות 2.87 (8.2 * 0.35) כלומר אם נעריך את החברה כפי שמעריכים בנק ממוצע שווי השוק שלה צריך להיות גבוה ב43% מזה של היום.

אני חושב שדי ברור שהתרגיל המתמטי שעשיתי למעלה הוא בסך הכל הפשטה של כל העניין, זה אמנם נכון שהתשואה על ההון של הבנק היא אכן המדד המקובל ביותר לאיכותו אבל מי אמר שכל הבנקים צריכים לקבל את אותו מכפיל רווח ? כבר בטבלה למעלה ניתן לראות שלמרות שלמזרחי טפחות (הבנק האיכותי בחבורה) יש את מכפיל ההון הגבוה ביותר לבינלאומי יש את מכפיל הרווח הגבוה ביותר. אז אם מכפיל ההון מעיד על איכות הבנק (מכיוון שהוא נגזר מהתשואה על ההון) על מה מעיד מכפיל הרווח? התשובה היא שמכפיל הרווח בדר"כ יעיד על הציפיות לעתיד, אם לדוגמא אנו מעריכים שבנק מסוים ימשיך ויצמח (יותר מהבנקים האחרים) קרוב לודאי שנעניק לו מכפיל יותר גבוה ולהיפך. כלומר לא בטוח שהמכפיל הממוצע של הבנקים 8.2 הוא המכפיל הראוי לשימוש גם כאשר מדובר באחים נאוי.

אז כדי שנוכל לדבר על ציפיות לעתיד בואו ונחזור אל סיכום תוצאות החברה ונסתכל בו שוב.

אם נשווה את תוצאות 2011 לאלו של שנת 2012 מתקבלת תמונה של צמיחה משמעותית בהכנסות וברווחים, מצד שני ממבט רבעוני על 2012 ניתן לגלות שמגמת הצמיחה נחלשה ושהחברה "התייצבה" על רמת הכנסות ורווחים מסויימת. כלומר לא ברור אם החברה תמשיך לצמוח ב2013 או שמא תתיצב על רמת הרווחים הנוכחית.

מה שכן מאד בולט כשמתסכלים טבלת ההכנסות הוא מגמת הירידה בתשואה על ההון, ניתן לראות שלמרות הצמיחה המשמעותית שהשיגה החברה היא לא הצליחה לשמור על רמת התשואה על ההון שהיא הציגה ב2011. העובדה הזו לא ממש מפתיעה מכיוון שכדי לשמור רמת תשואה על ההון של 47% צריך לצמוח ב47% (לפחות כל עוד לא מחלקים מקטינים את ההון ע"י דיבידנדים) וזה ממש לא פשוט. כאשר בוחנים את התשואה על ההון על בסיס רבעוני ניתן לראות כי הרווח הנקי הרבעוני הממוצע לאורך 2012 היה כ13מ' ועל כן ההון העצמי גדל בכ13 מ' כל רבעון. מכיוון שרמת הרווחים נשארה זהה התשואה על ההון ירדה מ45% ברבעון הראשון ל35% בסוף השנה. כפי שראינו קודם התשואה על ההון היא בעצם מדד עקרי בתמחור הבנק אז אולי העובדה שהיא נמצאת במגמת ירידה היא זו שבעצם מביאה את הבנק להסחר נמוך מהבנקים האחרים. במילים אחרות – נראה שהשוק לא מאמין (בצדק כנראה) שהתשואה על ההון הנוכחית (35%) הינה מצייגת ועל כן מתמחר את הבנק בהתאם.

אם נחזור לתמחור הנוכחי של הבנק נראה שכרגע הוא נסחר במכפיל הון של 2, אם נניח שהשוק מתמחר אותו כמו בנקים אחרים נקבל שהתשואה על ההון אותה בוחר השוק כמייצגת במקרה זה היא 24% (מכפיל הון חלקי מכפיל רווח טיפוסי: 2/8.2=0.24) אבל האם יש לזה ביסוס ? כדי לבחון את זה החלטתי לבנות שתי תסריטי הכנסות לשנתיים הבאות ודרכן לבחון את התפתחות הון החברה והתשואה עליו. טבלה אחת הניחה אפס אחוז צמיחה והטבלה השנייה הניחה צמיחה מתונה של 10%. את הטבלאות בניתי תחת ההנחות הבאות:

  • מדיניות הדיבידנד של החברה 25% מהרווח הנקי הרבעוני – כלומר ההון העצמי בכל רבעון גדל רק ב75% מהרווח הרבעוני (25% יצאו כדיבידנד).
  • הרבעון המייצג הוא ממוצע של ארבעת רבעוני 2012.
  • בטבלת ה-10% צמיחה, הצמיחה בין כל רבעון לקודמו היא לינארית ב 2.5% (בכל הפרמטרים בטבלה כלומר גם ההכנסות וגם ההוצאות צמחו בצורה לינארית).
הטבלה מעל מסכמת את נתוני שתי הטבלאות כמו גם את הנתונים הנוכחיים. מהטבלה ניתן לראות שבתסריט של אפס צמיחה ערך התשואה על ההון בסוף התקופה הוא 22.5% ואילו בהנחה של 10% צמיחה הוא 26%. כלומר, בהנחה שהאופק אליו מתייחס השוק הוא של שנתיים, ניתן לומר שהשוק מתמחר היום (24%  תשואה על ההון) מצב ביניים של בין צמיחה אפסית לצמיחה מתונה מאד.

עוד דבר מעניין הוא שווי השוק העתידי למנייה לאחר התקופה. בהנחה שהשוק יתמחר את המנייה לפי אותו מכפיל ההון בו הוא מתמחר אותה היום (כלומר 2) אנו מקבלים תשואה של כ-60% על שווי השוק הנוכחי בשנתיים וכל זה צריך לזכור קורה כאשר מדובר על צמיחה מאד נמוכה עד לא קיימת. מה יקרה במידה והחברה תצליח להשיג צמיחה גבוהה יותר? במקרה כזה, הגיוני שהמכפיל צריך להיות גבוה יותר מ-8 אבל מה שחשוב לא פחות זה שהתשואה על ההון וההון בסוף התהליך יהיו גם הם גבוהים יותר.

השוואה לבנק מזרחי טפחות

לסיום החלק הכמותי וכדי להבהיר למה אני חושב שהאחים נאוי הם חברה איכותית אני רוצה להשוות אותה לבנק שהיום נחשב לאיכותי ביותר בישראל – בנק מזרחי טפחות. לצורך העניין השתמשתי באותו פקטור שיקלול אותו הצגתי בטבלת ההשוואה בין ארבעת הבנקים כדי לחשב את הציון לחברה היום ובעוד שנתיים על פי שני התסריטים שהצגתי קודם.
מהטבלה מעל ניתן לראות שה"ציון" שמקבלת החברה גם היום וגם בתסריטי הצמיחה האפסית\נמוכה לעוד שנתיים הוא גבוה משמעותית (פי 10 ויותר) מזה של בנק מזרחי שנחשב לטוב בחבורה. אז נכון שגם כאן, כמו קודם מדובר בהשוואה פשטנית אבל עדיין ניתן לראות את ההבדל המהותי בין החברות. האחים נאוי בעצם מספקים תשואה על ההון גבוהה יותר תוך שימוש במינוף נמוך יותר.

החלק האיכותני

בחלק הקודם עסקתי במספרים שהראו שמדובר בחברה זולה (למרות שנסחרת בפי 2 על ההון), עכשיו אני רוצה לדבר על הפן האיכותני וגם פה אני אשתמש בהשוואה כללית לבנקים כדי להעביר את הנקודה.

עסק מאד פשוט להבנה:

לפני שפגשתי את האחים נאוי חשבתי שבנקים הם עסק מסובך להבנה, אבל כבר מקריאה ראשונה של דוחות החברה הבנתי שלפחות במקרה שלהם לא כך הדבר. מה שהחברה עושה הוא פשוט להפליא – היא מאפשרת ללקוחותיה להפקיד אצלה המחאות דחויים ומשלמת להם במזומן את סכום הצ'ק בניכוי העמלה שלהם. כמובן שלפני כן הם בודקים את מקור הצ'ק ושגובה העמלה שהם גובים הוא בהתאם לסיכון ולזמן הפירעון. זה כל הסיפור – מאד פשוט ולכן גם הדוחות שלהם פשוטים לקריאה והבנה – מבחינתי זו היה סוג של תרגיל ב"קריאת דוחות בנקים" למתחילים.

אין חשיפה משמעותית ללקוח בודד:

בניגוד לבנקים שבהן נמצא לפעמים חשיפה של יותר מ-15% מיתרת האשראי ללקוח בודד או יותר (מה שהם קוראים חשיפה לקבוצת לווים והתקשורת מכנה "טייקונים") אצל הנאוי'ם העסק מפוזר הרבה יותר טוב והחשיפה ללקוחות נמוכה יותר. המושך הגדול ביותר של החברה מהווה 4.4% מכלל היתרה כאשר השניים הבאים אחריו נמצאים כבר ב1.5% ומשם זה ממשיך לרדת.

מינוף נמוך יחסית לתחום:

כבר ראינו קודם שהמינוף בו פועלת החברה הוא נמוך פי 4-5 מזה שבו פועלים הבנקים מה שגורם לרמת הסיכון בהשקעה להיות נמוכה משמעותית. בהקשר לסעיף הקודם – במקרה של אי החזרת חובות של קבוצת לווים באופן תיאורטי קיים סיכוי שכל הונו העצמי של הבנק ימחק. אצל הנאוי'ם בגלל המינוף והפיזור הסיכון הזה נמוך משמעותית – לפחות בכל מה שקשור בלווה בודד. כמו כן ככל שמגמת הגידול בהון העצמי תימשך – כנראה שרמת המינוף תמשיך ותרד.

שכר ההנהלה ומצבת עובדים:

טוב פה זה כבר די ממש קיצוני, אבל אם נחבר את השכר והעמלות שמקבלים חמשת  נושאי משרה הבכירים בחברה גם יחד נגיע ל2.3 מ' בשנה – סכום שנמוך משכרם השנתי של רב מנהלי הבנקים בארץ. רק לדוגמא – מנהל הכספים ומנהל השווק של החברה מרוויחים כ-30 א' שח בחודש, שכר של מהנדס מנוסה בהייטק – לא טיפוסי לחברה בורסאית בשווי 300 מ' ש"ח. גם העובדה ששני האחים שמחזיקים בכ70% ממניות החברה מרוויחים יחד שכר נמוך מ700 א' ש"ח בשנה מביאה בעצם את האינטרסים שלהם להיות חופפים לאלו של המשקיעים, כלומר גם הם כמוני "תלויים"  בדיבידנדים ועלייה בשווי השוק כדי להרוויח.

יחס חובות מסופקים:

אני מניח שאלה מכם ששרדו עד כאן בטח חושבים לעצמם שהחברה הזו מפרישה סכומי עתק לחובות מסופקים\אבודים עקב המחאות שלא כובדו – אם כן אז אתם טועים. סכום ההפרשה לחובות מסופקים של החברה ב2012 היה שמהווים 0.53% מתיק האשראי, יחס זה אינו רחוק כפי שניתן לחשוב מאלה של הבנקים, לדוגמא בנק מזרחי דיווח ב-2012 על 0.22% מהמאזן. כלומר בסופו של יום האחים נאוי מגיעים ליחסים לא רעים בכלל גם בתחום הזה.

חשיפה נמוכה לשינויי מדיניות הריבית והפרשי מטבע:

רב האשראי שמעניקה הקבוצה ללקוחותיה הוא אשראי לטווח קצר של מספר חודשים (זמן הפרעון של 83% מהאשראי שלהם הוא מתחת לארבעה חודשים) ועל כן סיכון החשיפה שלה לשינוי הריבית לאחר מתן ההלואה הוא נמוך יחסית, זאת בניגוד לבנקים שחשופים הרבה יותר לשינויי ריבית עקב מתן הלוואות ארוכות טווח. בנוסף הקבוצה אינה חשופה כלל להפרשי מטבע מכיוון שכל עסקיהם נעשים בשקלים בלבד.

ממוצבים טוב גם לקראת האטה כלכלית:

במקרה של האטה כלכלית החברה כמו שאר המשק כנראה שתחווה ירידה בפעילות שתתבטא בירידה בהכנסות וברווחים אבל מן הצד השני בתקופות כאלה הבנקים  מקשיחים את מדיניות האשראי שלהם מה שמעלה את הצורך למימון חוץ בנקאי ועל כן סביר להניח שמעגל הלקוחות של החברה יתרחב כך שכאשר הכלכלה תשוב לסייקל החיובי – הקבוצה תוכל להמשיך ולהנות מהלקוחות החדשים.

ויש גם סיכונים כמובן..

רגולציה:

כיום החברה בעצם נהנית משני העולמות, מצד אחד היא פועלת כסוג של בנק אך מן הצד השני היא אינה חשופה לרגולציה ולפיקוח כמו אלה של הבנקים. כל עוד שמצב זה יימשך כנראה שהחברה תמשיך להציג ביצועים מעולים כמו אלה שהיא מציגה כרגע אבל במידה והמדינה תבחר לשנות את כללי המשחק (וכבר למדנו בשנים האחרונות שזה לא תסריט בלתי סביר) החברה עלולה להיות מושפעת באופן שיסכן את פעילותה.

אשראי בנקאי:

כרגע מרבית ההון בו משתמשת החברה מגיע מאשראי בנקאי, כל עוד החברה תדע לשמר את מערכות היחסים שלה עם הבנקים המלווים ואף להגדיל את מסגרות האשראי עסקי החברה ימשיכו כסדרם, אבל כמובן שקיים הסיכון שהבנקים (או חלקם) יחליטו להפסיק את ההתקשרויות עם החברה מה שיפגע ביכולת שלה לממן את פעילותה, יקטין את מאזנה ויצמצם את רווחיה. בהקשר הזה, העובדה שהחברה הפכה בורסאית דווקא יכול לסייע לה במידה ותרצה להנפיק אג"ח שיחליף את מסגרות האשראי הבנקאי.

הפסקת צמיחה:

כפי שראינו קודם מגמת הצמיחה של החברה מעט נבלמה בחצי השני של 2012, מכיוון שמדובר בחברה קטנה (יחסית לבנקים) ניתן להניח שהשוק יצפה ממנה להמשיך ולצמוח ובמידה ולא בהחלט יתכן שהיא "תענש" על כך.

חוסר בנתונים הסטוריים:

מכיוון שמדובר בחברה שהפכה ציבורית רק לפני שנתיים, אין מספיק ידע לגבי הסטורית פעילותה. העובדה הזו מקשה עלינו להעריך כיצד תראה התמונה בתקופות שונות של הסייקל הכלכלי, למשל, היה מאד מעניין לראות איך עברה החברה את 2008-9 אבל כאמור מידע כזה אינו זמין.

אין יתרון תחרותי משמעותי:

לפי הבנתי אין לקבוצה יתרון תחרותי מובנה, ובדיוק כמו בכל מה שנוגע לבנקים, הלקוחות קרוב לוודאי שיעברו למי שיעניק להם את התנאים הטובים ביותר. אל מול זה, צריך לזכור שהנאוי'ם פעילים בתחום הזה כבר הרבה מאד שנים ולאורך הזמן יצרו קשרים אישיים עם לקוחותיהם וזה לפחות בחלק מהמקרים יכול להיות מה שעושה וימשיך לעשות את ההבדל.

האטה כלכלית:

למרות היותה של החברה ממוצבת טוב לקראת האטה בכלכלה, עדיין קרוב לוודאי שרווחיה בתקופה שכזו (בדיוק כמו אלו של הבנקים ושל רב החברות במשק) יפגעו משמעותית הן בגלל ירידה בפעילות והן עקב עליית אחוזי ההפרשה לחובות מסופקים.

סיכום והערכת שווי

אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את הסיבה בגללה אני כלכך אוהב את החברה, המודל הפשוט והיעיל, הרווחיות הגבוהה ופוטנציאל הצמיחה הם שהופכים אותה מבחינתי לעסק מעולה ולכן כרגע אני מאמין שמדובר פה באחזקה שתוכיח את עצמה בטווח הבינוני-ארוך. נכון שיש גם סיכונים ולכן צריך להיות עם האצבע על ההדק בכל מה שקשור לרגולציה ולמצב הרוח של הבנקים אבל כשאני מסתכל על יחס הסיכון סיכוי – מדובר בתוצאה לא רעה בכלל.

בשלב הנוכחי ועד שתתברר מגמת הצמיחה ב2013 אני מציב לחברה שווי מטרה של כ450 מ' ש"ח – כלומר אפסייד של 50% על מחיר השוק היום,  שווי כזה ישים את החברה במכפיל רווח דומה לזה של הבנקים ובמכפיל הון ראוי לאיכותה. כדי שזה יקרה השוק צריך להיחשף יותר למניה ואני מקווה שהתפתחויות עליהן דיברתי בפתיחת הפוסט אכן יסייעו לכך. כרגע נראה שהאתגר העיקרי יהיה לשכנע את השוק שמדובר פה בעסק לגיטימי – אבל אני נוטה לחשוב שהחשדנות תלך ותעלם עם הזמן והרווחים.

אני אסיים בכך שאזכיר שבכתבה בגלובס לפני כחצי שנה אמר אחד האחים שהחלום שלהם הוא להגיע לתיק אשראי של מיליארד ש"ח, במידה וזה יקרה תוך מספר שנים כדי שמירה על איכות החברה כפי שהיא נראית עכשיו זו בהחלט יכולה להתברר כהשקעה מוצלחת..

תזכורת + גילוי נאות – אין בנאמר משום המלצה לקנייה או מכירה של ניירות ערך או כתחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של אדם ספציפי. כמו כן, נכון לעכשיו אני מחזיק במניות האחים נאוי אך אני עשוי לקנות או למכור אותן מבלי להודיע על כך. 

אפר 082013
 

עונת הדוחות האחרונה היתה מגוונת, אל מול כמה דיווחים לא רעים בכלל היו גם כמה שאכזבו. בתיק שלי היום ישנן כ-20 מניות מהבורסה בישראל אבל מכיוון שטרם כתבתי על רובן, אני אעדכן רק לגבי אלו שהוזכרו כאן בבלוג.

דורי בניה – המאכזבת הגדולה.

דורי בניה שדיווחה על ירידה חדה ברווח הגולמי ל4.5% וזו חתכה את הרווח הנקי ברבעון האחרון ועל הדרך גם את סכום הדיבידנד ה"קבוע" שהתרגלתי לקבל .

כבר כתבתי על זה בעדכון הקודם, יש בעיתיות גדולה בצורת ההכרה שלה בהכנסות שגורמת לה מדי פעם "לתקן" את הרווח הגולמי וכך יוצא שמדי פעם רואים שם נפילה חדה ברווח הגולמי ואז (בשאיפה) חזרה לכיוון הרווח הממוצע. ראינו את זה ברבעון האחרון של 2012, ולפני כן גם ברבעון ברבעון השלישי של 2011 בו החברה דיווחה על 4.2% אחוז גולמי שבאו לאחר תקופה ארוכה של 8% . העניין הזה הופך את החברה לדי לא צפויה – אתה אף פעם לא יודע מתי "יבוא עליך התיקון".

 בנוסף לכל הסיפור הזה יש עוד כמה דברים שהטרידו אותי בנוגע להשקעה:

1) חילופי הנהלה – בשנה האחרונה עזבו שם מספר אנשי מפתח ביניהם המנכ"ל ומנהל הכספים ללא שום הסבר מצד החברה – זה לכשעצמו גרם לי להרגשה של אי נוחות. כבר כתבתי בעבר שמהלך כזה בו נושאי משרה בכירים מתפטרים ללא כל סיבה ידועה הוא בדר"כ סימן שלילי או במקרה הטוב נייטרלי, חיובי כנראה שזה לא. עוד הפריע לי שבסופו של דבר לא ממש מינו שם מנכ"ל חדש והפכו את המנכ"ל הזמני (שהיה בעבר יו"ר הידרקטוריון) למנכ"ל בפועל – המהלך הזה מרגיש לי כמו סתימה זמנית.

2) צבר ההזמנות של החברה נמצא במגמה שלילית – הצבר היום הוא כ2.7 מיליארד בהשוואה לצבר של 3.6 מיליארד בשנה שעברה. כשמשווים את צבר הרבעון הראשון בין השנים 2011 ל-2012 מקבלים צבר של 500 מ' השנה אל מול  700 מ' בשנה שעברה. גם במבט שנתי יש ירידה מ2.5 מיליארד צבר לשנת 2012 ל1.6 מיליארד ל2013 וזה בהחלט אינדיקציה לא חיובית. כשמסתכלים על הצבר הנוכחי ניתן לומר בסבירות גבוהה ש2013 תהיה שנה חלשה מ2012.

3) החברה יוצאת להנפקת אג"ח (70 מ' ש"ח שלטענתם ישמשו לפעילות שוטפת) ולי כרגע לא ממש ברור מה הם הולכים לעשות עם הכסף מכיוון שעל פניו איו להם כרגע בעיית נזילות. מה שכן, המהלך הזה יכול להעיד על קשיי נזילות שהם צופים באופק. להזכירכם, אחד הדברים שאהבתי בחברה הזו הוא היותה נטולת חוב פיננסי וכעת נראה שזה עומד להשתנות מבלי שברורה הסיבה. בחוב פיננסי כמו אג"ח (שנושא עימו הוצאות מימון) צריך להשתמש בצורה נכונה כדי לייצר ערך ולכן עד שלא יתברר מהי מטרת הגיוס, מדובר בעוד גורם שבטווח הבינוני אפשר ויעיב על השורה תחתונה.

 בעקבות כל הגורמים האלה החלטתי למכור את האחזקה שלי במניה. עניין החלפת המנכ"ל והסמנכ"ל היום ידועים כבר מזמן ולמרות שלא אהבתי את זה השלמתי עם זה, האכזבה מהדיבידנד הנמוך ומתוצאות הרבעון הרביעי גרמו לי למכור את חלק נכבד מהמניות שהחזקתי סמוך לפרסום הדוח אבל עדיין השארתי חלק מהמניות במחשבה לחזור במידה והמחיר ירד אבל מה שגרם לי לוותר על העניין באופן סופי היה הסיפור של הנפקת האג"ח שהתחיל לצבור תאוצה לאחרונה – מבחינתי זה היה כבר הקש ששבר את גב הגמל ובשבוע שעבר מימשתי את מה שנותר לי מהנייר. חושב לי להבהיר שאני עדיין חושב שהחברה זולה ואיכותית ומאמין שבהחלט יכול להיות שבזמן הקרוב יבוא מהלך חיובי. אני גם מזכיר שברקע עדיין מרחפת לה האפשרות שהחברה תימכר ע"י הבעלים (לפי הפרסומים בגלובס) בפרמייה על מחיר השוק – מהלך כזה הוא בהחלט בעל פוטנציאל להצפת ערך להציף ערך. בנוסף לכל, בימים האחרונים שמתי לב לזה שיש מי שקונה במנייה בצורה שיטתית ולכן יכול להיות שמישהו כבר יודע על חדשות חיוביות מעבר לפינה, אבל מבחינתי, בשלב זה לפחות, הסיכון וחוסר הבהירות גוברים על הסיכוי ולכן אני בוחר לעמוד בצד.

 אם לסכם את ההשקעה בדורי, אמנם לא הפסדתי כסף ובסיכומו של יום אף יצאתי ברווח  קטן של כ12% על הפוזיציה הזו (החישוב כולל את שלושת הדיבידנדים שהתקבלו) אבל אני לא חושב שאפשר לכנות את זה כהצלחה, קניתי את דורי מכיוון שחשבתי שיש פה עיוות גדול בתמחור ומשהו שהשוק מפספס, בדיעבד הסתבר שגם אני פספסתי בעיקר בזה שהתעלמתי מצורת הדיווח המיוחדת והבעייתיות שבה. אז כמו שאמרו רבים לפני  – "החיים זה בייצפר"  ואני למדתי פה עוד שיעור…

 טלסיס – עוד מאכזבת

את מניית טלסיס אף פעם לא סקרתי כאן בצורה מסודרת אבל היא הייתה הבסיס לדוגמא המספרית בה השתמשתי בפוסט הדוגרות הגדולות חלק ב'. מדובר בחברה שעוסקת בהפצה של רכיבים אלקטרוניים לתעשיית ההייטק.  לפני כמספר שבועות החברה דיווחה גם היא על רבעון רביעי מאד מאכזב עם ירידה חדה בכל הפרמטרים – הכנסות , רווח תפעולי ורווח נקי. בנוסף, החברה גם נתנה סוג של "תחזית" עגומה להמשך הדרך ולכן בשלב זה אני מניח שלא מדובר ברבעון חלש נקודתית ומכיוון שכך בחרתי למכור את כל האחזקה שלי בנייר מיד לאחר פרסום הדוחות ואני אמתין בחוץ כדי לראות את המגמה בדוחות הבאים. חשוב לציין שהחברה עדיין דוגרת על ערימת מזומנים שמנה אבל במידה ואנו אכן צפויים לרדת לרמת הרווחים הנמוכה שנראתה בדוח האחרון, אני מאמין שלא נותר פה יותר מדי אפסייד.

 כעת נעבור ליותר מוצלחות.

 קווליטאו – ממשיכה במהפך

החברה דיווחה על רבעון רביעי חזק מאד עם הכנסות של 5.3 מ' דולר ורווח נקי של  מעל מיליון דולר, זהו הרבעון החזק ביותר שהיה לחברה ב2012 וכל זה למרות שאספקתה של ההזמנה הגדולה עליה דיברתי בפוסטים קודמים נדחתה לשני הרבעונים הבאים ועל כן כלל לא נכללה בו. בעבר הערכתי שהדוח הרביעי יהיה חזק יותר עם הכנסות של 7מ' ורווח נקי של כ2 מ', אבל ההערכה הזו היתה מבוססת על ההנחה התיאורטית שחצי מההזמנה הגדולה תיכלל בו – בפועל כפי שכתבתי זה לא קרה. מה שעוד גרם לרבעון הרביעי להיות חלש מכפי שציפיתי היא העובדה שבמהלכו הוציאה החברה סכום חריג מהרגיל על הוצאות תפעוליות (הנהלה, מכירה ושווק ומו"פ). בניגוד לרבעון טיפוסי בו היא מוציאה כ-2 מ' על סעיפים אלו, ברבעון הרביעי הם הוציאו כ-2.4 מ' כאשר רב העלייה נובעת מהענקת בונוסים ועמלות סוף שנה על מכירות. שני הגורמים הללו גרמו לכך שהרווח ברבעון הרביעי יהיה אמנם יפה מאד אך פחות מזה שהערכתי לפני כחצי שנה, אבל כשאני שם בצד לרגע את האגו שלי ואת העובדה שפספסתי בתחזית, אני חושב שבהחלט יש לי סיבה להיות מרוצה מהתוצאות.

 כשכתבתי את הפוסט הראשון על המנייה זה היה בגלל שהערכתי שמדובר ב-Turnaround  בהתהוות ושהחברה עומדת להיכנס לתקופה מוצלחת יותר בסייקל שלה, בזמן שעבר מאז החברה הוכיחה שזה אכן המצב – מכירות החברה ורווחיה הראו שיפור ניכר מאז וכפי שזה נראה גם השנה הבאה צפויה להתחיל טוב עקב צבר ההזמנות החזק. כמו כן, מספר ימים לאחר הדוח החברה הוסיפה ודיווחה על הזמנה חדשה על סך כ1.5 מ' שמביאה את הצבר לאזור ה9 מ' – ובכך מחזירה אותו לרמות השיא בהן הוא היה בסוף השנה שעברה.

 לסיכום – מאז הפוסט הראשון שלי על המניה בסוף אוקטובר 2012, המנייה אמנם עלתה בכ30% אבל ממש לא בטוח שהיא הגיעה ליעדה הסופי. שווי השוק הנוכחי מביא את החברה להסחר במכפיל רווח נמוך מ- 4.5 ומתחת לשווי הפעילות – ונשאלת השאלה היא אם זהו אכן השווי הראוי לחברה שמראה צמיחה ושיפור עקביים במשך 3 שנים ברציפות, לדעתי, לרגע זה התשובה היא לא ועל כן אני ממשיך להחזיק במנייה.

 אחים נאוי – אמנם לא בנק אבל עדיין…

 לפני כחודש עדכנתי על כניסה להשקעה במניה הזו סביב שער 10.9 ש"ח מכיוון שלדעתי מתומחרת בחסר רציני. מדובר בחברה שנראית לי לא פחות מ"מעולה" בכל פרמטר, שצמחה מאז ההנפקה שלה לפני שנתיים בצורה מרשימה ואני מאמין שגם תמשיך לצמוח בהמשך אם כי בצורה מתונה יותר. עד לפני שלושה חודשים המנייה היתה די תקועה, כנראה בגלל כל הסיפור של האופציות הלא סחירות אבל כעת לאחר שהנושא הזה מאחורינו אני מאמין שלאט לאט השוק יגלה מה באמת יש לו כאן. כבר בעידכון האחרון דיברתי על הקטליזטורים הפוטנציאלים שלטעמי עשויים לסייע להצפת הערך בטווח הקצר-בינוני.

1)      העובדה שאלטשולר-שחם וכנראה מוסדיים נוספים בחרו להיכנס סביב מחיר השוק דאז (10.7 ש"ח) – מחיר זה ממש לא רחוק מהמחיר הנוכחי.

2)      החברה הכריזה על מדיניות דיבידנד של 25% מהרווח הנקי (עם סף מינימום של 5% תשואה שנתית), ברגע שיגיע הדיבידנד הראשון בהחלט קיים סיכוי לכניסת משקיעים נוספים.

3)      בעדכון המדדים הקרוב שיתבצע ביוני החברה כנראה ותכנס למדד יתר 50, וגם זו עובדה שעשויה להגדיל את הביקוש לנייר.

 למה אני חושב שמדובר בהשקעה מעולה? ב2012 החברה הציגה תשואה על ההון של כ35% – עם רווח נקי של 52 מיליון על שווי שוק של 300 מיליון מה שאומר שהיא נסחרת במכפיל נמוך מ-6. לדעתי, לחברה עם ביצועים כאלה מגיע מכפיל גבוה הרבה יותר וזה גם אם תהיה ירידה בקצב הצמיחה בהמשך. בנוסף לכך נראה שהעסק הזה מתנהל ביעילות מרשימה – אין הוצאות על רכוש קבוע אין פחת אין יותר מדי עובדים או סניפים ולכן כל ההוצאות שיש להם הם הוצאות הנהלה ומכירות, הוצאות מימון וחובות מסופקים. את הוצאות המימון משלם הלקוח, וביחס לחובות המסופקים הם בינתיים עושים עבודה לא רעה בכלל – ככה שנכון לרגע זה אין לי בעיה לשלם להם את הוצאות ההנהלה.

ההשקעה פה מעט שונה מאלה שאני עושה בדר"כ, קודם כל לא מדובר בחברה תעשייתית אלא בעסק פיננסי שדומה הרבה יותר לבנק, כמו כן לא מדובר פה במנייה סופר זולה ולכן אני לא מצפה פה לאפסייד מטורף בטווח הקרוב, מצד שני, כל עוד החברה תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית ותציג ביצועים מרשימים כפי שהיא עושה היום אני מאמין שזו יכולה להתברר כהשקעה מצוינת להרבה מאד שנים קדימה. בכל מקרה, בתוך מספר ימים אני מקווה להעלות פוסט נרחב בנוגע למנייה ובו אני מתכוון להסביר בצורה מפורטת יותר את הסיבות לכך שאני כלכך אוהב את ההשקעה הזו.

תזכורת + גילוי נאות – אין בנאמר משום המלצה לקנייה או מכירה של ניירות ערך או כתחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של אדם ספציפי. כמו כן, נכון לעכשיו אני מחזיק במניית קווליטאו ואחים נאוי אך אני עשוי לקנות או למכור כל אחת מהן מבלי להודיע על כך. 

||

מרץ 162013
 

ביום רביעי האחרון נתקלתי בכתבה הבאה, הכתבה מדברת על כך שהתקבלו הצעות לרכישת ספאנטק, כדרך אגב היא גם מזכירה שרב המניות של החברה מוחזקות ע"י ניסן (68%) ועוד כמה בלי עניין. הכתבה לא חושפת יותר מדי פרטים, למשל – לא מצוין מהו המחיר עליו מדובר, האם יש פרמייה על שווי השוק, מה מצב המשא ומתן וכו' אבל עדיין לעצם הידיעה על כך שהנושא עומד על הפרק בהחלט יש משמעות. ניסן למי שלא מכיר היא חברת אחזקות שהאחזקה העיקרית שלה היא ספאנטק. מלבד ספאנטק ניסן גם מחזיקה במניות מדיקל (%16.87) ובעוד מספר חברות פחות משמעותיות. בעבר היא פעלה בתחום מוצרי החבישה, וזוהי בעצם הייתה הפעילות המקורית של החברה אבל לפני כשנתיים היא מכרה את התחום וכעת היא פועלת כחברת אחזקות לכל דבר.

מי שכמוני עוקב אחרי מניית ניסן יודע שמדובר במניית יתר די רדומה שכבר הרבה מאד זמן נסחרת בדיסקאונט משמעותי לשווי הנכסי הנקי שלה (NAV), לפני כחודש ספר הפקודות שם פתאום התעורר לו עם עסקאות קנייה במחזורים די חריגים לנייר (טוב, זה לא חוכמה כשלפני כן כמעט ולא היו עסקאות). וכך זה נמשך כאשר במהלך החודש האחרון שער המנייה שבתחילת פברואר היה 440 עלה משמעותית ואף פלירטט עם שער 800 השבוע. במשך כל הזמן לא היה ברור מהו הטריגר לעליות, זה לא שהן לא היו מוצדקות שכן לטעמי לפחות המנייה הייתה בהחלט זולה אבל עדיין 80% עלייה ללא כל הודעה זה די מעניין. אז השבוע קיבלנו את התשובה ומתברר שיש דברים שאף פעם לא משתנים – בכל מה שנוגע לשוק ההון המקורבים תמיד יודעים קודם.

 

ניסן לא חיכתה הרבה וביום שלמחרת הכתבה עוד לפני פתיחת המסחר בשעה 09:12 הוציאה החברה את "ההבהרה" הבאה:

כחצי שעה מאוחר בשעה 09:39 יותר פירסמה גם ספאנטק "הבהרה" משל עצמה בזו הלשון:

 

הפסקה הראשונה בשתי ההודעות היא הצהרה אמביוולנטית וסתומה שבעצם לא חושפת דבר, ניסן מודיעה שהיא בוחנת את כל האפשרויות (קנייה, מכירה, מיזוג וכו'), עד כאן באמת לא יותר מדי אינפורמטיבי ואפילו די סתום. אבל חדי העין מביניכם ימצאו שלמרות שהפסקה הראשונה של שתי ההודעות זהה, בהודעת ספאנטק נוספה לה עוד שורה ובה מודיעה החברה ש"למועד דוח מיידי זה החברה אינה מנהלת משא ומתן עם גורם כלשהו ביחס לאיזו מהאפשרויות". אך האם זוהי אכן הודעת הכחשה שאומרת שלא מתקיים משא ומתן לגבי מכירת ספאנטק ? להבנתי התשובה היא לא. במהלך יום המסחר אתמול לא שמתי לב לזה אבל אחרי קריאה נוספת של שתי ההודעות שמתי לב לעובדה שרק בהודעת ספאנטק הופיעה שורת ההכחשה הזו, אבל מה היא בעצם אומרת או יותר נכון למי היא מתייחסת? הרי ברור שמשא ומתן אם מתקיים – מתנהל ע"י ניסן ולא ע"י ספאנטק ולכן כפי שאני רואה את זה מדובר בשורה לא רלוונטית, אני יכול אף לומר שיתכן ששורה זו אף מאוששת את הידיעה שאכן מתנהל משא ומתן שכן אם לא, מדוע לא הוסיפה ניסן את אותה השורה להודעתה שלה.

אז מה יש לנו עד עכשיו, חברת אחזקות שנסחרת משמעותית מתחת לשווי הנכסי שלה (גם אחרי רצף העליות האחרון), הכחשת משא ומתן שנראית יותר כמו אישור ומקורבים או שמא סתם "מנחשים ממש טובים" שרוכשים מניות לאורך השבועות האחרונים. המסחר במנייה ביום ההודעה נפתח בעליות אך מאוחר יותר החברה עברה להסחר בירידות ובסופו של דבר סגרה כמעט ללא שינוי   – כמו שזה נראה המוכרים (בדיוק כמוני בהתחלה) קיבלו את הודעת "ההכחשה" והחליטו שעדיף להם ללכת על בטוח ולממש את הרווחים, מה חשבו הקונים ? בשביל לענות על זה בואו ונניח שאכן מתקיים משא ומתן שבסופו ניסן תמכור את כל אחזקותיה בספאנטק וננסה להבין איך יראה היום שאחרי.

ניסן – שווי נכסי נקי (NAV):

הטבלה הבאה מכילה את חישוב השווי הנכסי הנקי של ניסן (הנתונים נלקחו מדוח רבעון3 2012) נכון לתאריך 14.3.2013.

לפי החישוב הזה, ניתן לראות שגם כיום לאחר עליה של כ-80% בחודש האחרון מניית ניסן עדיין נסחרת בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי נכסיה. לגבי גודל הדיסקאונט – אני מניח שלכל אחד תהיה דעה משלו אבל אני רואה את זה כך-  נתחיל מזה שאני מאמין שעסקת מכירה אם תתרחש תהיה פחות או יותר סביב שווי השוק הנוכחי של ספאנטק, ספאנטק היא חברה מעולה שבשנים האחרונות מייצרת תשואה על ההון גבוהה מ25% ולכן מכפיל רווח של 10 בו היא נסחרת כרגע לא נשמע יקר במיוחד. כמו כן, מכיוון שניסן מחזיקה בשליטה בספאנטק אני מניח שקונה פוטנציאלי יידרש לשלם לה פרמיית שליטה ומאד יתכן שזו תקזז בצורה חלקית או מלאה את אפקט המס.

כאשר בוחנים את המאזן של ניסן מגלים שמדובר בחברה מעט ממונפת עם יחס הון עצמי להון זר של 1:2, כמו כן בשנים האחרונות החברה נקלעה לבעיות נזילות שגרמו לה (כבר פעמיים) לפנות לקרן מינוף (בראשית) כדי לקבל הלוואות בעלות גבוהה יחסית למימון פעולתה השוטפת. בחזית הזאת, ברור שמכירה של ספאנטק תשנה מהותית את התמונה, תזריק לחברה ערימת מזומנים אדירה ותגרום למשקיעים להסתכל על החברה בעיניים חיוביות הרבה יותר – בטח ובטח אם היא תיבחר לחלק חלק מסכום המכירה כדיבידנד.

אוקיי, עד עכשיו עסקתי בתסריט שבו עסקת המכירה יוצאת לפועל, אבל מה יקרה למניית ניסן במידה והעסקה לא תיסגר ? על השאלה הזו קשה יותר לענות, אבל בהחלט יכול להיות שהמנייה תגיב בירידות ברגע שיהיה ברור לכולם שאין עסקה, אבל פה מדובר בטווח הקצר, כדי לחשוב על על הטווח הארוך יותר – בואו ונחזור רגע לחישוב השווי הנכסי, ממבט נוסף בטבלה ניזכר שבמידה ואין מכירה אין תשלום מס ולכן שוויה ההוגן של החברה בתסריט הזה צריך לנוע באזור ה150 מ' (דיסקאונט של 140%) – איך זה בשביל מרווח בטחון ?

סיכום

עסקת המכירה של ספאנטק באם תצא לפועל היא לא פעולה יוצרת ערך, הערך בניסן כבר שריר וקיים והוא בא לידי ביטוי בשווי הנכסי שלה, עסקת מכירה באם תתרחש תהווה רק את הקטליזטור להצפת הערך הקיים. ולכן כרגע מדובר במצב די דומה ל"Risk arbitrage", כלומר – או שיש מכירה או שאין, במידה ותתבצע עסקת מכירה, כמובן שנותרת לה שאלת השאלות – באיזה מחיר ? ככל שהמחיר יהיה אטרקטיבי יותר כך ערימת המזומנים שתנחת במאזן החברה תהיה גדולה יותר, שווי המנייה יתאים את עצמו למצב החדש וקרוב לוודאי שזה יהיה כלפי מעלה. במידה שעסקת המכירה לא יוצאת לפועל, מחזיקי המנייה "נתקעים" עם מנייה שנסחרת בכשליש משווי נכסיה – וכעת הם צריכים לחכות לקטליזטור הבא שאיש לא יודע מתי יגיע, האם יש פה סיכון ? בהחלט כן, אבל השאלה היא מהו הסיכוי שהוא טומן בחובו? בשוק ההון נוהגים לומר "קנה בשמועה מכור בידיעה", רק שבמקרה הזה קצת קשה לקבוע היכן בדיוק אנו נמצאים, אלו שמכרו ביום חמישי האחרון כנראה מאמינים שהגענו לשלב הידיעה, אבל כמו שאני רואה את זה הידיעה טרם הגיעה ולכן אין לנו ברירה אלא להיות באזור החיוג של השמועה, נחיה ונראה …

תזכורת + גילוי נאות – אין בנאמר משום המלצה לקנייה או מכירה של ניירות ערך או כתחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של אדם ספציפי. כמו כן, נכון לעכשיו אני מחזיק במניית ניסן ולא מחזיק במניית ספאנטק אך אני עשוי לקנות או למכור כל אחת מהן מבלי להודיע על כך.

||

test 123